30 שנות מאסר על העברת קופסת חוברות: אזעקה לחרות הביטוי

בטור שפורסם ב-The Intercept ב-26 ביוני 2026 מתארים סת' שטרן, מנהל האדווקסיה ב-Freedom of the Press Foundation, וג'רמי בוסבי, סופר ופעיל הכלוא בטקסס, גזר דין שהם רואים כנקודת מפנה לחרות הביטוי בארצות הברית.

גזרי הדין

דניאל "דס" סנצ'ז אסטרדה נידון ל-30 שנות מאסר פדרלי על העברת קופסה של זינים — חוברות בהוצאה עצמית — שהוא עצמו לא כתב. הוא היה אחד משמונה נאשמים שנידונו ביום שלישי, 23 ביוני 2026, ל-450 שנות מאסר בסך הכול: אלה עונשי המאסר הראשונים שהוטלו נגד נאשמים המכונים "אנטיפה" במסגרת NSPM-7, מזכר הלוחמה בטרור של הנשיא דונלד טראמפ.

לפי תיאוריית התביעה, סנצ'ז העביר את הזינים, שעסקו באנרכיזם וברעיונות אנטי-ממסדיים אחרים, כדי להסתיר ראיות בתיק נגד אשתו, מריצ'לה רואדה. רואדה השתתפה בהפגנה ב-4 ביולי 2025 ליד מתקן המעצר להגירה Prairieland בטקסס, שבה נורה שוטר. היא לא הואשמה בירי או בקשר אליו, אך היא עצמה נידונה ל-70 שנות מאסר.

מדוע הכותבים מכנים זאת גבול

הכותבים טוענים שלפי ההיגיון שעליו נבנה המשפט, החזקה של חוברות פוליטיות בנות שנים, שלא נאמר בהן דבר על ההפגנה או על הירי, יכולה להיחשב כראיה לעבירה. עמדת הממשל, לדבריהם, הייתה ששיתוף האידאולוגיה הפוליטית של היורה הופך את רואדה ואת שותפיה לנאשמים באחריות למעשיו — וכי בכך שלכאורה ניסה למנוע מהשוטרים לדעת על עמדותיה של רואדה, נטל סנצ'ז חלק באשמה.

אחד התובעים אמר: "אנשים עם אמונות קיצוניות מהסוג הזה זקוקים ליותר זמן בכלא. הם מאמינים שאלימות מוצדקת." השופט הפדרלי ריד אוקונור, בגזרו את העונשים, אמר לפי הדיווחים שהוא רוצה "לשלוח מסר לכל מי שחולק אידאולוגיה דומה".

NSPM-7 והיקפו

NSPM-7, שנחתם בספטמבר שעבר, מטיל על סוכנויות פדרליות לפרק רשתות של פעילים "אנטי-פשיסטים" — מונח רחב במכוון, שהורחב מאוחר יותר למי שיש להם "עמדות קיצוניות בנושא הגירה, אידאולוגיה מגדרית רדיקלית ועוינות לאמריקה". הכותבים מציינים שהממשל הצהיר שתיק Prairieland "לא יהיה האחרון" מסוגו.

הטור מזכיר גם את כתב האישום נגד מגיש CNN לשעבר דון למון והעיתונאית העצמאית ג'ורג'יה פורט בשל שידור חי שלהם מהפגנה ליד כנסייה במינסוטה, ואת ניסיון הממשל לקבל צו לחשיפת זהות המנויים של ערוצי היוטיוב שלהם, שאותו דחה שופט. משרד המשפטים טען שמסמכים שעיתונאים חוקרים מקבלים ממקורות חושפים יכולים להיחשב כסחורה אסורה.

הכותבים מסיקים שתיקים כאלה יוצרים מלכודת: ככל שיותר אנשים נחקרים בגלל מגע עם רעיונות שהממשל רואה כמסוכנים, כך גובר הסיכוי שאחרים יסתירו את עמדותיהם — תוך סיכון של הפללה עצמית.