מודל 3D עובד של Enigma בדפדפן: כיצד פעלה מכונת ההצפנה

המודל התלת-ממדי האינטראקטיבי שפורסם ב-enigma.design מסביר בדפדפן את מכונת ההצפנה הגרמנית Enigma. בדף, אות שהוקלדה הופכת ללחיצת מקש, הזרם עובר דרך הרוטורים ולוח התקעים, ובסוף נדלקת הנורה המתאימה. החומר כולל 16 שיעורים קצרים וציר זמן של 1918-1974.

מה מציג המודל

האוסף מכסה כמה גרסאות היסטוריות מ-Handelsmaschine משנת 1923 ועד M3 הימית. אפשר לסובב את המכונה, להביט פנימה אל תוך הרוטור ולעקוב אחר המעגל החשמלי. הדף גם מלמד לכתוב את המברק הראשון: האות שהוקלדה מופיעה על הנורה, המפעיל מעביר אותה בקוד מורס, והאות נישאת ברדיו.

רוטורים, לוח ומסלול חשמלי

לוח התקעים (plugboard) מחליף זוגות אותיות זו בזו הן בכניסת הזרם לרוטורים והן ביציאתו, ולכן כבל אחד משנה את כל המסלול. כוונון הטבעת מזיז את טבעת האלפבית סביב הליבה החוטית, והמחזיר נשאר קבוע ומפנה את הזרם בחזרה. כל לחיצת מקש מניעה את הרוטור הימני, וכשמגיעים לחריץ גם הרוטור הבא ממשיך; שיעור נפרד מוקדש לצעד הכפול.

דף המפתח היומי נתן למפעיל ארבעה דברים: סדר הרוטורים (Walzenlage), כיוון הטבעת (Ringstellung), מצב התחלתי (Grundstellung) וכבלי התקעים (Steckerverbindungen). בהתחלה היו שישה כבלים, ומאוחר יותר מספרם גדל לעשרה. חילות היבשה והאוויר בחרו שלושה רוטורים מתוך חמישה, ואילו הצי בחר מתוך שמונה; הוספת רוטורים IV ו-V הגדילה את הסדרים האפשריים משישה לשישים.

היסטוריה ושחזור

ב-23 בפברואר 1918 הגיש המהנדס הגרמני ארתור שרביוס פטנט על מכשיר הצפנה חשמלי: גלגלים חוטיים מסתובבים שינו את המסלול החשמלי בכל סיבוב. ב-1 ביוני 1930 נכנסה Enigma I לשירות בצבא, והוסיפה בחזית את לוח התקעים.

בדצמבר 1932 שחזר מריאן רייבסקי את התמורות הפנימיות של המכונה בעזרת מתמטיקה וחומרים שהתקבלו מצרפת. יחד עם יז'י רוז'יצקי והנריק זיגלסקי הוא גם פיתח שיטות לחילוץ מפתחות. ביולי 1939 שיתפה פולין את ההישגים עם עמיתים בריטים וצרפתים, ובספטמבר הפך בלטשלי פארק למרכז קריפטוגרפי בזמן המלחמה.

המודל מציין בגלוי היכן מתחיל השחזור: המקור של חלק מהמכשירים לא שרד, ולכן המארז, המידות ומסלולי החוטים משוחזרים, וההדגמה משתמשת בצופן סינתטי.