היקף המותן מנבא סיכון למחלות לב טוב יותר מ-BMI — מחקר ב-JACC

היקף המותן ויחס המותן לאגן מנבאים סיכון למחלות לב וכלי דם טוב יותר ממדד מסת הגוף (BMI) בלבד — כך עולה ממחקר שפורסם ב-JACC, כתב העת המוביל של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה. בהודעה לעיתונות מ-11 באוגוסט נמסר כי התעלמות משני המדדים הללו עלולה להוביל לסיווג שגוי של הסיכון, כולל בקרב אנשים במשקל תקין מבחינה קלינית.

איך נערך המחקר

העבודה בוצעה במסגרת שיתוף הפעולה Cross Cohort Collaboration ומכסה יותר מ-260 אלף אנשים שנעקבו בממוצע 20 שנה. למשתתפים היו נתונים על היקף מותן (WC) או על יחס מותן-אגן (WHR), והם הוערכו מול תשעה תוצאים: אוטם שריר הלב הראשון (קטלני ולא קטלני), שבץ קטלני ולא קטלני, אי-ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, מחלת לב כלילית, מחלות לב וכלי דם כלליות, ותמותה כלילית, קרדיווסקולרית וכללית.

מה מראים הנתונים

בקרב אנשים במשקל תקין לפי BMI, ל-5% היה היקף מותן גבוה ול-18% יחס מותן-אגן גבוה. בקבוצת המשקל העודף השיעורים היו 39% ו-40% בהתאמה; בקרב אנשים עם השמנה, ל-9% היה היקף מותן נמוך ול-45% יחס נמוך. משתתפים במשקל תקין או עודף עם מדדים קליניים גבוהים היו בסיכון גבוה ב-15%–50% לרוב תשעת התוצאים. לעומת זאת, אנשים עם השמנה והיקף מותן נמוך לא הראו סיכון שונה באופן מובהק — למעט תמותה כללית, שהייתה נמוכה באופן מובהק.

מה אומרים החוקרים

המחבר הבכיר מייקל ג'יי בלהה, מנהל המחקר הקליני במרכז Ciccarone למניעת מחלות לב וכלי דם באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אמר כי המדדים הללו מסווגים מחדש את הסיכון שנקבע לפי ספי BMI מסורתיים. המחברת הראשית זיינה א. דרדארי הדגישה כי הסתמכות על BMI בלבד עלולה להוביל לסיווג שגוי של הסיכון, והמליצה לרופאים לשקול את פיזור השומן הבטני בכל טווח ה-BMI במסגרת מניעה ראשונית.

מגבלות ותגובות

עורך JACC, הרלן מ. קרומהולץ מאוניברסיטת ייל, אמר שהגיע הזמן לזנוח את ההתמקדות הבלעדית במדד מסת הגוף: "מה שחשוב הוא היכן השומן מופץ". המחברים מציינים שהמחקר לא כלל נתונים על פעילות גופנית, תזונה וסיכון גנטי להשמנה, וכי המדידות בוצעו פעם אחת בלבד, מה שמגביל את המסקנות לגבי השפעת השינויים לאורך זמן.