סקר: שני שלישים מהבריטים לא סומכים על אף ממשלה שתיגע בהודעות המוצפנות שלהם

הבריטים נתנו תשובה די חד-משמעית לשאלה אם הממשלה צריכה יכולת לקרוא את ההודעות המוצפנות שלהם: לא, תודה. סקר חדש שהוזמן על ידי Center for Democracy & Technology ‏(CDT) מצא ש-93 אחוזים מהנשאלים סבורים שיש להם זכות לשיחות פרטיות ברשת, ו-89 אחוזים אומרים שאיש לא אמור לקבל גישה להודעות האישיות שלהם בלי צו בית משפט.

חוסר האמון חוצה קווים מפלגתיים

שני שלישים מהנשאלים אמרו שלא יאמינו לממשלה הנוכחית — או לכל ממשלה עתידית — עם סמכות לגשת להודעות מוצפנות, והספקנות משתרעת על כל הקשת הפוליטית. בקרב המצביעים בבחירות הכלליות של 2024, 58 אחוזים ממצביעי הלייבור אמרו שלא יאמינו לשום ממשלה עם סמכות כזו, יחד עם 59 אחוזים מהשמרנים, 56 אחוזים מהליברל-דמוקרטים, 69 אחוזים מהירוקים ו-75 אחוזים ממצביעי Reform.

את הסקר ערכה Public First: באפריל נשאלו 2,000 מבוגרים בריטים עבור CDT, והתוצאות שוקללו כך שישקפו את האוכלוסייה הכללית. טעות הדגימה היא 2.2 נקודות אחוז.

נסיגת אפל ברקע הדיון

הממצאים מתפרסמים על רקע התנגשות ארוכת שנים בין העניין של ממשלת בריטניה בנתונים מוצפנים לבין עמדת תעשיית הטכנולוגיה, שלפיה הצפנה עובדת היטב רק כשאיש אינו מחזיק במפתח רזרבי. המחלוקת הפכה לגלויה כאשר אפל הסירה את תכונת Advanced Data Protection ממשתמשים בבריטניה לאחר שקיבלה הודעת יכולת טכנית (TCN) חסויה מכוח חוק סמכויות החקירה. אפל ערערה על ההוראה; ממשלת ארה"ב אמרה לאחר מכן שבריטניה חזרה בה מדרישתה לגישה לנתונים מוצפנים של אמריקאים, אך דיווחים מאז הצביעו על הודעה נוספת שהתמקדה במשתמשים בריטים.

המודעות למחלוקת מוגבלת: 55 אחוזים מהנשאלים לא שמעו כלל על הודעת אפל, והתמיכה נותרה דלה גם לאחר שהמנגנון הוסבר. רק 12 אחוזים תמכו בכך שהממשלה תוכל להורות לחברות בחשאי לספק גישה למידע על משתמשים תוך איסור גילוי ההוראה; שליש אמרו שלממשלה לא צריכה להיות סמכות כזו כלל, ו-41 אחוזים רצו שקיפות רבה יותר או פיקוח פרלמנטרי.

ביטחון מול אכיפת החוק

גם הטענה שלפיה גישה כזו דרושה לאכיפת החוק לא שכנעה את הנשאלים. 53 אחוזים אמרו שהסיכונים הביטחוניים של גישה להודעות מוצפנות עולים על התועלת, לעומת 28 אחוזים שסברו ההפך. 84 אחוזים חששו שמנגנוני גישה כאלה עלולים ליצור פרצות שינוצלו על ידי האקרים ופושעים.