AST SpaceMobile מתכננת את טיל Blacklift לשיגור לווייני Bluebird עד 2028

מייסד AST SpaceMobile אבל אוולן הכריז על תוכניות לפיתוח כלי שיגור חדש בשם Blacklift, שישא חמישה לווייני Bluebird בכל משימה וישאף לטיסה ראשונה ב-2028 ממתקן וולופס שבווירג'יניה.

עיצוב הטיל ואסטרטגיית המנועים

אוולן תיאר את Blacklift כטיל פשוט בן שלושה שלבים עם מיכלים מרוכבים בלבד, שלב ראשון ניתן לשימוש חוזר ויכולת נשיאה של 20 טונות מטריות למסלול נמוך סביב כדור הארץ. הוא אמר שהחברה הבטיחה מנועים לשלוש הטיסות הראשונות מ-Firefly Aerospace, כולל מנוע השלב הראשון Miranda ומנוע השלב העליון Vira, ומחזיקה ברישיון לייצור יחידות נוספות. אוולן טען שפיתוח מנועים מהווה 80 אחוז מתוכנית טילים טיפוסית, נתון שצופים עצמאיים מטילים בו ספק.

לחץ בשוק השיגורים

מפעיל הלוויינים אומר שהוא נאלץ לבנות משגר משלו מכיוון שקיבולת השיגור המסחרית הקיימת אינה יכולה לענות על הביקוש לקבוצת הלוויינים Bluebird הישירה לתא, שפועלת בגובה של כ-550 קילומטרים. אוולן הדגיש שהחברה אינה רוצה להפוך לספקית שיגורים אך זקוקה לגישה מובטחת למסלול עבור צי הלוויינים הגדל שלה.

אתגרים טכניים ופיננסיים

אנליסטים בתעשייה מציינים שפיתוח מיכלים מרוכבים גרם לעיכובים בטילים חדשים אחרים כמו Neutron של Rocket Lab, ושבדיקות ההסמכה של מנוע Miranda עדיין בעיצומן. למנוע השלב העליון Vira יש מעט מורשת טיסה ציבורית. אוולן ונשיא AST סקוט ויסנייבסקי לא פירטו את תקציב הפיתוח המלא, אף שהחברה מצפה להוציא כמה מאות מיליוני דולרים על Blacklift ב-2027 ומחזיקה כ-2.8 מיליארד דולר במזומן בלתי מוגבל נכון לספטמבר.

מיצוב אסטרטגי

אוולן מיצב את AST כשותפה למפעילי רשתות סלולריות, בניגוד לגישה של שירות Starlink של SpaceX, שחלק מהמפעילים רואים בה תחרותית. הוא אמר שהחברה שואפת לשפר רשתות קיימות במקום להחליפן. צופים מזהירים שמעבר מפעולות לוויינים לשיגור מסלולי נמשך בדרך כלל שנים רבות, ולוח הזמנים האגרסיבי של שנתיים עבור Blacklift עשוי להיות אופטימי.

מקורות: Ars Technica