מימון של ה-CIA עזר ל-NeXT לשרוד בשנות ה-80

ב-1986 הגיעו קציני CIA בלי הודעה מוקדמת למטה של NeXT, חברת המחשבים שהקים סטיב ג׳ובס אחרי שנדחק החוצה מאפל ב-1985. המלחמה הקרה הייתה בשיאה, וממשל רייגן הזרים מיליארדים לפנטגון, בין היתר להגנה מפני טילים וללוויינים. ג׳ו רומלו וג׳ף האריס, שעבדו בתוכנית B הסודית של ה-CIA ללוחמת לוויינים, סברו שג׳ובס יכול לספק טכנולוגיה חיונית לקהילת המודיעין.

הם ביקשו להיפגש אתו בנושאים ביטחוניים, ספציפית מודיעין, בלי לפרט — העבודה הייתה מסווגת. הביקור הראשון לא הניב פגישה. כשנפגש רומלו עם ג׳ובס בניו יורק, הוא הציג את מבוקשו: לקנות עמדות עבודה של NeXT עבור לקוח שלא נמסר. ״האם זה יותר מ-20,000? זה מה שאני רוצה לקנות: 20,000 יחידות״, אמר וביקש שתי התאמות — שבב מהיר יותר של מוטורולה וכרטיס גרפי מיוחד של אינטל. ההתאמות נעשו מחוץ ל-NeXT בידי מתווכים של הסוכנות: ״מעולם לא אמרנו לו למה באמת אנחנו מכוונים״.

מי היה הקונה האמיתי

בפומבי תיארה NeXT את העבודה הפדרלית כשותפות עם ESL, חברת ביטחון מהסיליקון ואלי שנשיאה רוברט קוהלר היה בכיר לשעבר ב-CIA. מעורבות הסוכנות הוסתרה גם בתוך הממשל: על פי דיין ארינג, שעבד עם רומלו על החוזה, הקונה הרשמי היה הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). ג׳ובס קיבל לבסוף סיווג סודי ביותר כדי לבקר במתקנים מסווגים. ה-CIA הביא צוות של Sun Microsystems כדי לעזור להאיץ את הייצור: בחודש הראשון מאה עמדות, אחר כך 1,500 מכונות בחודש, ובהמשך 5,000.

מה עשו מחשבי NeXTcube

עמדות העבודה הגיעו לאנליסטים במשרד הסיור הלאומי (NRO), שסרקו תמונות לוויין — למשל אם מדינה הזיזה כוחות או בונה סילו לטילים. בזכות מסכים ברזולוציה גבוהה ושבבים ייעודיים הפיקו האנליסטים גם תדרוכים למחוקקים או לנשיא, עם קריינות, תמונות וסימונים.

למה זה חשוב עד היום

ב-1996 הודיעה אפל שהיא רוכשת את NeXT, וג׳ובס שב לחברה שייסד, לימים השתלט עליה מחדש ושינה את תעשיית המוזיקה עם iPod ו-iTunes. ה-DNA של מערכת ההפעלה NEXTSTEP הפך לבסיס למוצרי אפל, ממק ועד אייפון.

לדברי ארינג, שעזב את עולם המודיעין ב-1990 והצטרף ל-NeXT, העבודה עם הסוכנויות נתנה לג׳ובס ״עוד חמש שנות מרווח לחזק ולגדל את העסק ולהוכיח לבעלי המניות שהוא מנהיג עסקי אמיתי, לא רק בחור בר-מזל שיודע למכור״. ״בלי ה-NRO שאפשר לסטיב להתבגר, הוא לא היה חוזר להנהיג את אפל כמנכ״ל מציל״. הסיפור מובא בספרה של שרון ויינברגר, Valley of Death: How Big Tech Is Fueling the Future of War.