חופשה נגד שחיקת הקשב: מפתח שב לספרים, למתמטיקה ולפיזיקה

מהנדס תוכנה פרסם בבלוג devz.cl תיאור של חופשה שהוקדשה במכוון להתנגדות לשחיקת הקשב: שבועיים באזור כפרי, ארבעה ספרים וחזרה למתמטיקה ולפיזיקה שהוא בקושי נגע בהן מאז האוניברסיטה.

הבעיה שהוא מתאר

נקודת המוצא היא ניגוד. בחודשיו הראשונים כמהנדס תוכנה העבודה הייתה חדשה עד כדי תשישות מנטלית: הוא היה חוזר הביתה והולך ישר לישון. שמונה שנים אחר כך המשימות היומיומיות דורשות בעיקר זמן ולא מאמץ. הוא הרבה יותר פרודוקטיבי, במיוחד בעזרת בינה מלאכותית, אך מתאר את חשיבתו כאיטית יותר, פחות עמוקה ועצלה יותר. תוכן קצר בטלפון, לצד משחקים, קומיקס וסדרות, מביא לכך שהוא כבר לא מסוגל להשתעמם.

ספרים הם המדד המרכזי שלו. לפני האוניברסיטה הוא בלע ספרים, בתואר בהיסטוריה קרא יותר מ-1,200 עמודים בשבוע, וכשהתכנות הפך לתחביב הוסיף תיעוד טכני וספרי מדעי המחשב. מאז שהחל לעבוד במשרה מלאה הקריאה הזו נעצרה כמעט לגמרי — מה שנשאר הוא תיעוד במהלך יום העבודה.

חופשה איטית

השבועיים היו שקטים בכוונה: זמן באזור כפרי עם המשפחה, ימים בחיק הטבע עם הכלב, מטה עם קרובים, משחקי קופסה, כדורגל ורובלוקס עם האחיינים, ושתי ימי הולדת משפחתיות בשני סופי שבוע רצופים. פרט אחד מהטבע בולט במיוחד: סוסים שהבריחו עופות דורסים שניסו להגיע לשליה של סייח שזה עתה נולד.

הוא לקח עימו את SPQR של מרי בירד, כדי להיזכר בשנות האוניברסיטה, ואת "De Newton a Einstein y algo más" של פרנסיסקו קלארו לפיזיקה. את שניהם סיים בשבוע הראשון, ולכן קנה אוסף סיפורים קצרים של פ. סקוט פיצג'רלד ואת Atomic Habits, שהספיקו לרוב השבוע השני.

חשבון אינפיניטסימלי כתחביב

לספר הפיזיקה הייתה השפעה לא מתוכננת: ההוכחות גרמו לו לרצות עוד, והוא החל לעבור על Calculus: Early Transcendentals של סטיוארט. כשזיהה פערים באלגברה ובטריגונומטריה, חזר לנספחים ולמשאבים המקוונים של הספר, ואז עבר לחלופות מבוססות ווב — Paul's Notes ו-Active Calculus — מפני שקריאה של ספר לימוד במחשב או בטלפון הייתה חוויה ירודה. בהמשך נוסף ספר הלימוד University Physics, ואת שאר החופשה הוא הקדיש לחומר בקלקולוס מקדים ולתרגילים.

הוא משווה את התחושה לתקופה שבה התכנות היה תחביב, בהבדל אחד: הפעם אין עבודה בסוף הדרך. הוא מודה שהאפשרות הרחוקה למצוא משרה הייתה חלק מהמוטיבציה אז, ואומר שנתיבי הקריירה בפיתוח תוכנה ובהנדסת נתונים מעורפלים הרבה יותר מאשר לפני שמונה שנים, מה שמקשה על תכנון לטווח ארוך.

האם זה עבד?

תשובתו כנה: הוא לא יודע. מה שכן אפשר לומר — הוא נהנה, והוא מבחין בפחות עצלות אינטלקטואלית ביומיום. ההרגלים שכבר טיפח בשנה האחרונה — כתיבה ביד לשם הנאה ולתכנון, פרויקטים צדדיים וכתיבה בבלוג שלו — משרתים את אותה מטרה. שאיפתו ארוכת הטווח היא להבין פיזיקה מתקדמת מספיק כדי לקרוא מאמרים חדשים בתחום שעוד עליו לגלות.