האם מקום העבודה הישן שלי התקיים רק בזכות הונאה? מהנדס חוזר לחומרי התיק

מהנדס תוכנה פרסם בבלוג שלו תיאור של האופן שבו שאלה על מקום העבודה הראשון שלו בארצות הברית הובילה אותו לפרשת הונאה מלפני עשור. לדבריו, הסטארטאפ הבריטי GenieDB, שאליו הצטרף בראשית דרכו, נרכש על ידי קרן הון סיכון אמריקאית בשם Frost VP, שבבעלות סטיוארט פרוסט. לדבריו הוא היה למעשה העובד היחיד שעבר לארצות הברית: הקוד נכתב מחדש, הצוות התחלף בהדרגה ואפילו האסטרטגיה הוחלפה — והוא נשאר ובנה את חייו באמריקה.

מפוזבול ועד תביעת הונאה

לדברי הכותב, GenieDB ויתרה במכוון על הזדמנויות הכנסה מתוך תקווה להירכש בזכות טכנולוגיה חלוצית, ומעולם לא היו לה יותר משלושה לקוחות — גם כשחברות גדולות, ובהמשך פרויקטים בקוד פתוח, עשו את אותו דבר טוב יותר. עשור לאחר מכן סיפר לו עמית לשעבר שפרוסט נתבע על ידי ה-SEC בגין הונאה. בעיון בכתב התביעה הוא מצא שורה שלפיה כשפרוסט נזקק לעוד מזומנים למימון אורח חיים ראוותני, הוא הקים חברות פורטפוליו חדשות ומהן שאב עמלות אינקובטור גבוהות עוד יותר. כך הפכה אי-הנוחות המעורפלת לשאלה חדה: האם מקום העבודה הישן שלו, זה ששינה את מהלך חייו, התקיים רק בזכות הונאה?

מה נטען בפרשה

השיטה המיוחסת הייתה פשוטה, כותב המחבר: Frost VP פעלה כאינקובטור שסיפק שירותים לחברות הפורטפוליו, והמשקיעים טענו שהעמלות שנגבו היו מופרזות. הסכסוך עבר לבוררות מחייבת, שבה זכו המשקיעים, ולאחריה תבע ה-SEC לאסור על פרוסט לנהל קרנות בעתיד. בין הפרטים שהוא מדגיש נמנים הוצאות של שף ומנקה אישיים, הבטחות למשקיעים ששכר לא ישולם מהעמלות (והוא שולם), והקמת חברת שיווק שלכאורה נועדה רק להנפיק ויזה למישהו. גם הבוררות וגם תביעת ה-SEC מתארות הקמת חברות רק כדי לגבות מהן עמלות; קטע אחד מאשים את פרוסט ב"עסקה עצמית מרמה קלאסית". אף בית משפט או בורר לא הכריע מדוע GenieDB נכללה בפורטפוליו.

הראיות שהכריעו

הכותב צלל בעצמו לחומרי התיק. מנהל החברה לשעבר העיד שבעת כהונתו כמנכ"ל GenieDB אמר לפרוסט ישירות שלדעתו העמלות גבוהות מדי. חזקה מכך הייתה דווקא הודעה פנימית מביל גרי לפרוסט בנושא "latest forecasts", ובה פורטו הנחות הקרן והאינקובטור ובסיומה נכתב: "נכון לעכשיו אנחנו צריכים עוד 2 חברות כדי לכסות את העלויות (כש-Genie יוצאת ביוני)" — ובהערות השוליים מובהר שהכוונה להתפרקות GenieDB ולהפסקת תשלום עמלות האינקובטור. מבחינתו, ההודעה מלמדת שההשקעות הונעו מהעמלות ושה-GenieDB שימשה לניקוז כספי המשקיעים.

תשובה, ולצידה הסתייגות

המסקנה מרוסנת יותר משאלת הכותרת. ביסוד GenieDB עמד רעיון אמיתי, שקדם לפרוסט והתברר כשימושי כשחקנים רציניים יותר אימצו אותו; הוא ועמיתיו באמת ניסו לבנות אותו, גם כשמנהל הקרן אכל את המשאבים שלהם בעמלות מיותרות. הוא גם משרטט את גבולות התרגיל: הסיפור התרחש בין משקיעים, אנשי הון סיכון ומיליונרים ושופטים, וחייו שלו אינם מוזכרים בו אפילו כהערת שוליים.