130 אלף מצלמות של פלוק: ההתנגדות למעקב ההמוני בארה"ב גוברת

חברת Flock Safety האמריקאית, שמצלמותיה קוראות לוחיות רישוי בכל מדינות ארה"ב למעט אלסקה, מתמודדת עם התנגדות פוליטית וציבורית גוברת. כ-130 אלף מצלמות של החברה פרוסות ברחבי המדינה, ולפי הדיווחים כחברות של כ-40 אחוז מסוכנויות אכיפת החוק האמריקאיות יש חוזה עם החברה.

בסוף אוגוסט הורה מושל טקסס, גרג אבוט, לסוכנויות המדינה להקפיא את ההוצאות על מצלמות Flock. ימים ספורים לאחר מכן שלל מושל פלורידה, רון דסנטיס, את ההיתרים לקוראי לוחיות רישוי אוטומטיים בכבישי המדינה והורה על פירוקם. גם גורמים רפובליקנים באינדיאנה, בקנזס ובטנסי תמכו בהגבלות, תוך שהם מפנים לזכות הציבור לפרטיות.

ממיזם שכונתי לרשת לאומית

את Flock ייסד ב-2017 גארט לנגלי, יזם מאטלנטה, לאחר שרשרת גניבות בשכונתו. יחד עם שני חברים ללימודים, מאט פיורי ופייט ג' טוד, הוא בנה מצלמות קוראות לוחיות מאולתרות מטלפוני אנדרואיד ומפאנלים סולריים והצמיד אותן לעמודי רחוב. ועדי בתים היו הקונים הראשונים, ומהר מאוד הצטרפו גם מחלקות המשטרה; עד 2020 החלו המצלמות להופיע בכבישים ציבוריים. לפי הדיווחים שווי החברה עולה על שמונה מיליארד דולר, והמשקיע הגדול בה הוא קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ.

המצלמות אינן קוראות עוד רק לוחיות: הן מתעדות את היצרן, הדגם והצבע של כלי הרכב החולפים. המשטרה יכולה להשתמש במידע הזה כדי לבצע מעצרים או להציג ראיות בבית משפט בלי צו ובלי אישור שיפוטי. החברה טוענת שמוצריה פירקו כנופיות פשע, סיכלו חטיפות ילדים ופתרו פרשיות של נעדרים; בשנה שעברה אותר היורה באוניברסיטת בראון בעזרת נתוני Flock.

דעת הקהל משתנה

כמעט מחצית מהאמריקאים מתנגדים לקוראי לוחיות רישוי אוטומטיים, לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט". מצלמות הושחתו, נגנבו וצוירו עליהן גרפיטי בפארקים, בפינות רחוב ובמחסומי תנועה. כששריף מג'ורג'יה פרסם סרטון עם פרס של אלף דולר על מידע בנוגע למצלמת Flock שהושמדה, לעגו לו המגיבים. האפליקציה DeFlock, שממפה את מצלמות Flock, הפכה למוקד ההתנגדות; לנגלי כינה את המיזם "טרוריסטי", אך לאחר מכן ניסה לרכך את דבריו.

ניצול לרעה ואחריותיות

שוטרים הואשמו בשימוש ב-Flock כדי לעקוב אחרי בנות זוג לשעבר ולנטר בני משפחה. סגן שריף בטקסס חיפש במאגר של יותר מ-80 אלף מצלמות כדי להפליל אישה שלטענת הרשויות עברה הפלה תרופתית. גם סוכנות ההגירה ICE נעזרה בנתוני Flock, דרך משטרות עירוניות, כדי לאתר ולעצור מהגרים. לנגלי מתנער משימושים כאלה: בראיון ל"פוליטיקו" אמר ש"תפקידו" הוא "לבנות כלים ואחר כך לתת לנבחרי הציבור להחליט כיצד ליישם אותם".

המחלוקת מהדהדת את התרחבות המעקב אחרי פיגועי 11 בספטמבר, שהואצה בחוק הפטריוט. הקבלה הזו מופיעה בספרו של ריצ'רד בק, "Homeland", ובספרה של שושנה זובוף, "The Age of Surveillance Capitalism". בעוד ההון הפרטי ממשיך לזרום לחברה והמצלמות מתרבות, נשארת פתוחה השאלה כמה פרטיות מוכנה החברה להקריב למען הביטחון.