Google שיגרה את הלוויין הניסיוני הראשון של Project Suncatcher למסלול

הלוויין הניסיוני הראשון של Project Suncatcher של Google נמצא עכשיו במסלול. המכשיר המכונה MVP שוגר ב-1 באוקטובר על ידי Falcon 9 של SpaceX מבסיס Vandenberg במשימת Transporter-18; השיגור הסתיים בהצלחה.

גודלו של המכשיר כגודל מקרר והוא נושא ארבעה TPU; עוצמתו שווה לשרת מרכז נתונים אחד, ופאנלי השמש מייצרים 1 קילוואט. הלוויין בנו על פלטפורמה מוכנה של Planet Labs: Google הטמיעה בו שבבים משלה והאיצה את השיגור.

מה בודקת המשימה

המשימה בודקת את עמידותם של TPU-י Trillium של Google בעת השיגור ובסביבה החללית. במהלך התאוצה המכשיר חווה עומסי כבידה גבוהים פי 10, והרכיבים פי 50–100; במבחני קרינה השבבים ספגו מנת קרינה שגדולה מזו של משימה בת חמש שנים.

הקירור הוא החלק הקשה ביותר: בוואקום החום מפוזר רק באמצעות רדיאטורים. Google מעבירה את החום לרדיאטור באמצעות חומר מוליך חום, צינורות נחושת ואלומיניום; השבבים פועלים כ-15 דקות ואז מתכבים. במבחנים יופעלו מודלים של Gemini.

מחקר: אפשרי, אך תנאי

במקביל Google פרסמה מחקר שנבדק. לפי The Register, מרכזי נתונים מסונכרנים במסלול יהפכו למשתלמים כאשר מחיר ההולכה למסלול בקילוגרם יירד ל-200 דולר; SpaceX הוזילה עלות זו ב-20% על כל הכפלה של המסה שנשלחה. לשמירה על קצב נדרשות עוד 370 אלף טון מטען, כ-1800 טיסות Starship ושימוש חוזר פי 100 ברכיבים. Google מכנה את 200 דולר לקילוגרם “התחלה ריאלית עם הנחות נדירות”.

טכנולוגיות אחרות תיאורטיות: פתרונות רשת קיימים לא יספיקו לחיבור מאגדים של לוויינים, ויש צורך במערכת גדולה בהרבה וצפופה יותר. חשובה גם קישור אופטי לכדור הארץ; TBIRD של NASA הדגים מהירות של 200 Gbps. לפי המחקר, נדרשים “מחקר ממושך, דיוק עיצוב וכמה שלבים משמעותיים”.

מה יבוא אחרי

השלב הבא הוא 2027: Google מתכננת לשגר שני לוויינים, ועיצוב מערכות עתידיות כולל יותר מ-80 לוויינים. Google מעריכה שבאמצע שנות ה-2030 מרכזי נתונים מסונכרנים ייחסרו מחיר לכדור הארץ. הציפיות מתונות: James Manyika אומר שלא מצפה למערכת פועלת בשנים הקרובות ומשווה את העניין למחקר על מכוניות אוטונומיות מוקדם. להערכת Ars Technica, הדרך מפרויקט למוצר עוד שנים.