מעצב ב-Jane Street: אני מעצב ב-Claude יותר מאשר בפיגמה

מעצב בחברת Jane Street מתאר בפוסט בבלוג ההנדסה של החברה כיצד עבודתו היומיומית עברה מסקיצות בפיגמה וממסמכי אפיון לאבות־טיפוס עובדים שנבנים ישירות עם Claude, עוזר הכתיבה של קוד של Anthropic. לדבריו השינוי היה הדרגתי, אך בחודשיים האחרונים המקרים שבהם פתח את פיגמה הצטמצמו בחדות.

מספקנות לשימוש יומיומי

בתחילה היה הכותב ספקן כלפי מודלים לשוניים גדולים. ניסיונות לתקן משחק שפיתח בעזרת Copilot ו-Cursor לא הניבו שינויים עובדים, ואפיונים וסקיצות שיצר ב-Gemini במקום עבודה קודם נזרקו בסופו של דבר. נקודת המפנה הגיעה עם הצטרפותו ל-Jane Street, שם OCaml ו-Bonsai — תשתית הצד־לקוח הפנימית של החברה — היו חדשים לגמרי עבורו, ולכן הסיוע היה שימושי באמת ולא רק חוות דעת שנייה על עבודה מוכרת.

אב־טיפוס במקום סקיצה

תהליך העבודה מתחיל בתיאור כתוב קצר של הבעיה ושל ההצעה. הטקסט הזה הופך לפרומפט לסשן בעורך, כשהבנייה והשרת פועלים, והמטרה היא גרסה בסיסית שעובדת ומוכיחה שהרעיון אפשרי. משם הוא מבצע איטרציות ללא הגבלה, דוחף שינויים לסביבת פיתוח, שואל משתמשים לדעתם ובסופו של דבר מגיש "פיצ'ר" — הגרסה המקומית של בקשת משיכה — שמתנהג בדיוק כפי שתכנן.

דוגמה מהתקופה האחרונה היא הוספת הנחיות LLM לשדה JSQL, דיאלקט SQL פנימי שמשמש בכלים רבים הפונים למשתמשים. את אב־הטיפוס בחן הכותב במשך ימים: שיפר את כפתור השליחה, הוסיף קיצורי מקלדת, ניסח מחדש טקסטים, כיוון את הפרומפט והוסיף הודעות אישור. המאמץ שהושקע בעבר ברכיבים בפיגמה ובמסמכים מעוצבים עובר כעת למוצר האמיתי. לאחרונה נוצרו חצי תריסר אבות־טיפוס נוספים — בקוד הפונה למשתמשים, במודלים של נתונים ובספריות, חלקם עם שינויים של יותר מ־2,000 שורות, וגם אבות־טיפוס אינטראקטיביים לאפליקציות חדשות שאותן הוא משרטט תחילה בפיגמה — ובמקרים מסוימים אף מדלג על פיגמה כליל.

סקירה, ומה שעלול ללכת לאיבוד

החיסרון המרכזי הוא שהסוקר מקבל פיצ'ר גמור ולא סקיצה. הפתרון של הצוות הוא להתייחס לאב־הטיפוס כמסמך הצעה חי: הקוד חד־פעמי, והסוקר מתבקש להעיר על העיצוב ועל חוויית המשתמש, ולאחר מכן לממש בעצמו את קוד הייצור בשינוי נפרד. הכותב חושש גם שעצוב עם Claude מחזיק אותו במצב איטרטיבי ולא במצב יצירתי וחופשי — מתח שהוא משווה לוויכוח הישן, מלפני 2011 לפחות, בשאלה אם מעצבים צריכים לכתוב קוד. בלי מודלים לשוניים, הצטרפות לחברה שבה OCaml ו-Bonsai זרים הייתה כנראה מחזקת את תלותו בפיגמה. כעת הוא שב לעבוד בחומר עצמו.