‏מרט בולאן: הטורקי שהפך ל„גרמני יותר מגרמנים רבים”

מפתח התוכנה הטורקי מרט בולאן הגיע להמבורג ב-2017 להתמחות קיץ בת שלושה חודשים. שמונה שנים לאחר מכן, השבוע, הוא קיבל לידיו את תעודת האזרחות הגרמנית — ובמסה שכתב מתאר כיצד מדינה שהכיר רק מסטריאוטיפים הפכה לביתו.

מהתמחות לחוזה עבודה

בולאן היה בשנתו השלישית ללימודי מדעי המחשב כשהגיש בקשה למלגת ארסמוס ובמקביל חיפש התמחות באירופה. מעולם לא יצא מתורכיה. השותף הגרמני לדירה הראה לו את החדר ב-Skype, אסף אותו משדה התעופה, וכעבור שלושה חודשים של שיחות ערב במטבח, לפני נסיעה של שבוע, ביקש רק שיזרוק את המפתחות לתיבת הדואר. „רמת אמון כזו בזמן כה קצר ממש הפתיעה אותי”, הוא כותב.

בעבודה העניק לו הצוות אחריות שלא ניתנה למתמחים אחרים וצירף אותו לכל האירועים. המנהל הציע לו עבודה מיד: תחילה כפרילנסר מתורכיה עד סיום הלימודים, באפריל 2018 חוזה מלא, ובסוף יוני הוא כבר עבר להמבורג — לאותה דירה, שבה חיכו על השולחן סוכריות ובלונים.

המדינה שהוא באמת פגש

מה שהפתיע אותו ביותר היה היומיום השוויוני ומלא האמון. מנהלים בחברת אינטרנט של כ-2,000 עובדים הביאו לעצמם קפה, וסמנכ״ל הכספים רכב על אופניים ישנים. מארגני אירועי הצוות דאגו לצרכים התזונתיים של כולם — טבעוני, חלאל, בלי אלכוהול. עמיתים ליוו אותו לסיורים בדירות ועזרו לו במעבר. באוטובוסים אין בודקי כרטיסים. במסעדה האיטלקית מול המשרד אכלו פועלי בניין ואנשים בחליפות את אותה פיצה בשולחנות סמוכים, ואף אחד לא מצא בכך דבר יוצא דופן.

בבחירות לוועד העובדים הוא קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, אף שעובדים מהגרים היו רק כרבע מהחברה. הוא מזכיר גם את ג׳ם אוזדמיר, שהוריו באו מתורכיה ואשר עומד מאז מאי בראש באדן-וירטמברג.

חוקים, והדרך לגרמניות

בולאן מודה שהוא „נחת ברכות”: חברה בינלאומית גדולה, המבורג, צוות דובר אנגלית. הוא גם מודה שהוא אוהב את החוקים הגרמניים — שעות השקט Ruhezeit מ-22:00 עד 6:00, ימי ראשון שקטים, עצירה ברמזור אדום גם ללא מכוניות. הפעם היחידה שבה חוק פעל נגדו הייתה כשבקשת רישיון השהייה נדחתה מפני שהיה בין עבודות: „פרנסה בת-קיימא” פירושה חוזה קבוע לאחר תקופת ניסיון, לא חסכונות. בדיעבד הוא הבין את ההיגיון.

הקלה בתנאי האזרחות וקיצור תקופת ההמתנה הביאו אותו להגיש בקשה; התהליך ארך כ-14 חודשים והמעמד עצמו 15 דקות. הוא מדגיש שזהו ניסיונו האישי בלבד, ושבוודאי שגרמניה נראית אחרת לאחרים. בשמונה שנים הוא לא נתקל בגילויי גזענות, והוא מתכוון להמשיך להתלונן על כל מה שצריך להשתפר — „כי כך עושים גרמנים אמיתיים”.