ראש נאס״א: סין עלולה למנוע גישה לאזורים בקוטב הדרומי של הירח

מנהל נאס״א ג'ארד אייזקמן אמר ביום רביעי בערב כי המשימה הרובוטית של סין, צ'אנג-אה 7, כיוונה לאותה נקודה בדיוק בקוטב הדרומי של הירח שאליה שואפת ארצות הברית, והזהיר כי בייג'ינג עלולה למנוע ממדינות אחרות גישה לחלקים היקרים ביותר של הירח.

בנאום בוועידת Off World ביוסטון אמר אייזקמן כי דחיית השיגור, שהוכרזה בחודש שעבר ונקבעה לתחילת 2027, אולי חסכה מנאס״א התנגשות ישירה על השטח המבוקש ביותר במערכת השמש.

״הם מכוונים לאותו מיקום בדיוק בקוטב הדרומי של הירח״, אמר. ״אולי חמקנו מכדור עם משימת צ'אנג-אה 7 לפני כמה שבועות, כי היא הייתה אמורה להגיע למכתש שקלטון״.

למה הקוטב הדרומי כל כך חשוב

רוב פני הירח שוממים, אך הקוטב הדרומי, ובמיוחד מכתש שקלטון, נחשב לאחד השטחים המבוקשים ביותר על הירח. השפתיים הגבוהות של המכתש יוצרות אזורים מוצלים באופן קבוע, המכונים ״מלכודות קור״, שבהם, על פי ההערכות, הצטברו לאורך מיליארדי שנים קרח מים וחומרים שימושיים אחרים.

בתוכניות ההתיישבות ארוכות הטווח של נאס״א ושל סין, רק כמה מילי מרובעים בקוטב הדרומי הם הקריטיים ביותר. שתי המדינות סבורות ששם יוכלו לבסס נוכחות מתמשכת ולרכוש את הידע הדרוש להתרחבות עמוק יותר במערכת השמש. אייזקמן ובכירים אמריקנים אחרים כבר מביעים חשש שסין תקים אזורי הרחקה סביב האתרים שבהם פועלים הרובוטים שלה, ובהמשך גם משימות מאוישות.

רוברים, רחפני קפיצה וסיכוי להיות הראשונים

״יש לה רוברים ורחפנים קופצים, כמו אלה שאנחנו מפתחים עכשיו אבל לא היו לנו לפני שמונה חודשים, והיא הייתה יכולה לחסום את הגישה לאתרים המעניינים ביותר״, אמר אייזקמן על צ'אנג-אה 7. ״הם רוצים לבוא במגע עם קרח המים, ורוצים להתמחות בדיוק בכישורים שיידרשו להם בשלב הבא — הרגע שלהם בסגנון ניל ארמסטרונג. רק שזה לא יקרה על הירח, זה יקרה על מאדים״.

אף מדינה עוד לא ביצעה נחיתה רכה בקטבים של הירח, שקשה להגיע אליהם יותר מאשר לאזורי קו המשווה. הדחייה של צ'אנג-אה 7 פותחת אפשרות שנאס״א תגיע לשם ראשונה, עם השיגור הראשון של הכלי בלו מון מארק 1 של בלו אוריג'ין — נחתת גדולה שתישא שני גשושיות של נאס״א אל הקוטב הדרומי, אולי כבר באביב 2027. סין מצדה מתכננת להנחית את האסטרונאוטים הראשונים שלה על הירח עד 2030 או לפני כן.

האם המירוץ באמת חשוב?

לדעת אייזקמן, כן — גם אם סין רק תחזור על מה שארצות הברית עשתה במשימת אפולו ב-1969. ״זה יעמיד בסימן שאלה את כל שאר מדינות העולם״, אמר. ״למי אמין לתת את הערובה הביטחונית שלי — לארצות הברית ולנאט״ו, או לסין, אם היא מעצמת העל הטכנולוגית החדשה? את הטכנולוגיה של מי אקנה? לאיזה סטנדרטים אצמד? את מי אקשיב בנושא AI — את ארצות הברית או את סין? הכול על השולחן״.

אייזקמן אמר שהמירוץ הזה מעולם לא היה צריך להתקיים, והצביע על כשלים במדיניות החלל האמריקנית מאז ממשל רייגן. לדבריו, נאס״א הוציאה 100 מיליארד דולר תחת ממשלים שונים בלי שהגיעה לשום מקום. סין ביצעה את הטיסה המאוישת הראשונה שלה ב-2003, ומאז הרחיבה את יכולותיה עד כדי כך שהיא מתחרה כעת בארצות הברית בחלל.

״אם תפסיד בשאלה מי יורד ראשון בסולם, ההשפעה תורגש בכל העולם״, אמר אייזקמן.