‏„Plan mode“ מת: יוצר Nuanced מבקר את שלב התכנון בכלי קידוד AI

איימן נאדים (Ayman Nadeem), מהנדס בכיר לשעבר ב-GitHub, טוען במאמר חדש ש„מצב התכנון“ (plan mode) המובנה בכלי קידוד AI איבד את תכליתו. המאמר פורסם ב-24 בספטמבר 2026 ומבוסס על הניסיון של Nuanced, אפליקציית קידוד שולחנית שנבנתה בדיוק סביב התכנון.

שני תפקידים, שאחד מהם פג

לדברי נאדים, מצב התכנון מילא שני תפקידים: הוא סיפק לסוכן הוראות מדויקות מספיק, ועזר לאדם להבין מה הוא בונה. התפקיד הראשון הולך ופג, משום שמודלים מתמצאים טוב יותר בקוד ומסיקים הנחות סבירות בעצמם. התפקיד השני חשוב מתמיד, אבל מסמך תכנון הוא ההפשטה הלא נכונה עבורו.

בדיוק על הבעיה הזאת נבנה Nuanced. מודל יכול לכתוב אלפי שורות קוד בדקות, ולכן הנחה שגויה משתרשת בקבצים שאינם נראים מתחת לפני הצ'אט.

למה הגישה נכשלה

נאדים מונה ארבע סיבות. הוא זיהה תכנון עם תוכנית, כאילו מדובר באותו דבר. המודלים השתפרו בהבנת בסיסי קוד גדולים, ולכן הצורך בהוראות נפרדות הצטמצם. איש לא רוצה לקרוא טקסט שמודל כתב. וההפרדה בין תכנון לבנייה הפכה את התהליך למקוטע ומלאכותי.

המשתמשים היו אדישים באופן מפתיע למפרט, שהכיל יותר מידע בלי ליצור יותר בהירות. במקום לוותר על המפרט, הצוות בנה „סיור מפרט“ שהוביל את הקורא רק בחלקים החשובים. התהליך עצמו היה ליניארי: צ'אט, יצירת מפרט, סקירה, אישור, מימוש ובדיקת קוד. המשתמש נדרש לסיים לחשוב בטרם עת כדי להתחיל לבנות.

הגבול בין תכנון לביצוע מיטשטש

נאדים מביא כדוגמה את Codex, שבו תכנון וביצוע מתאחדים. המחזור הישן (תכנן, אשר, בצע) היה הגיוני כשכיוון שגוי היה יקר. סוכנים שפועלים באופן עצמאי, בודקים את עבודתם ומשנים גישה לאחר בחינת התוצאה מאפשרים מחזור אחר: הבן, פעל, בדוק, הבהר, תקן, פעל שוב. התכנון ממשיך להתקיים בתוכו, אלא שהוא כבר לא זקוק למסמך בשם „התוכנית“.

המחבר מבקר גם את העיצוב של עצמו: במוצר התקיימו בנפרד מצב תכנון ומצב בנייה, והמשתמש היה צריך להחליט בעצמו אם משימה מצדיקה תכנון. לדעת נאדים, החלטה כזו צריכה להתקבל על ידי ה-AI מתוך ההקשר שברשותו.