“סימני ריגול, לא סימני מים”: מאמר מציע שם חדש לאותות מעקב נסתרים

מאמר שפורסם ב-brand.io תחת הכותרת “Spymarks, not Watermarks” מציע מונח חדש לסוג נסתר של סימון מדיה. המחבר, ברנדון תומאס, מגדיר “spymark” כאות נסתר שהופך יצירה לכזו שאפשר לעקוב אחריה בלי ידיעתו והסכמתו של המשתמש.

המאמר מפריד בין שני רעיונות: סימן מים (watermark) הוא סימון גלוי המוטבע במדיה פיזית או דיגיטלית כדי לאמת אותנטיות או לתבוע בעלות, ואילו “spymark” הוא אות בלתי נראה שנועד למעקב. לדברי המחבר, איחוד השניים תחת מילה אחת מטשטש את הסיכון לפרטיות.

SynthID והמספרים

הדוגמה המרכזית במאמר היא SynthID של גוגל, שלפי תיאור החברה מטביע אותות “שאינם מורגשים על ידי בני אדם” בתמונות, באודיו, בטקסט ובווידאו. לפי המאמר, האות יכול לקודד מזהים של מסדי נתונים הממופים לרשומות של המשתמש: שם מלא, כתובות IP, תאריך לידה, כתובות פיזיות והשתייכות מפלגתית.

לפי מאמר SynthID-Image המצוטט בטקסט, גרסת SynthID-O מסוגלת לשאת מטען של 136 סיביות בתמונה בגודל 512×512 פיקסלים — די ל-64 סיביות של מזהה מסד נתונים, ו-72 סיביות שנותרו לתיקון שגיאות.

המאמר מציין ש-SynthID אינו המערכת הראשונה שתוכננה ולא היחידה בפיתוח: OpenAI וחברות טכנולוגיה רבות נוספות בונות מערכות דומות בהיקף רחב. החברות אומרות שהאותות מסייעים לזהות תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, אך לפי המאמר הן חורגות מסימון פשוט אל מנגנוני מעקב. דוגמה מוקדמת היא כלי הקוד הפתוח audiowmark מ-2018, שמסתיר מטענים של 128 סיביות באודיו ומגן עליהם במפתח AES סודי.

למה צריך שם חדש

המאמר טוען שהמונח “סימן מים” הפך לכינוי כללי גם לאמצעי אבטחה של שטרות, גם לסימוני זכויות יוצרים וגם לאותות מעקב נסתרים, וכך מטשטש את מחיר הפרטיות של האחרונים. הוא מצטט את אורסולה ק. לה גווין — “לקרוא לדבר בשמו זה לשלוט בו” — ומכנה את “spymark” בשם רומפלשטילצקין של הפרטיות.

מטא-נתונים וסיכונים

המאמר מבדיל בבירור בינם לבין מטא-נתונים תקניים: שדות EXIF בתמונות ותגי ID3 בקבצי MP3 מתועדים, ניתנים לבדיקה ולעריכה, ואילו אות המוטבע בפיקסלים או בבחירת מילים נשאר בלתי נראה ושורד הסרת מטא-נתונים ועריכה חלקית. נקודות סימון במדפסות, הידועות משנות ה-80 ומקודדות שעה, תאריך ומספר סידורי, מוצגות כדוגמה מוקדמת.

החשש המרכזי של המחבר הוא הקלות שבה אפשר יהיה לאתר אנשים: מזהים בשילוב עם רשומות חשבון ותצפיות על מקום הופעת עותקים מאפשרים לשחזר כיצד תוכן מתפשט. עתיד שבו כל מכשיר מאומת וכל פוסט נושא “spymark” המקושר לחשבון, הוא כותב, “נמצא באמצע הדרך בין היום ל-1984”.