בבלוג של GNOME הוצע לאסור קוד שנוצר בידי LLM

תורם ל-GNOME פרסם הצעה אישית ברשת הבלוגים של הפרויקט בנוגע לאופן שבו GNOME צריכה להתייחס לקוד שנוצר באמצעות מודלי שפה גדולים. בפוסט מודגש כי מדובר בעמדתו של המחבר ולא במדיניות שאומצה על ידי הפרויקט.

מה מציעה ההצעה

טיוטת המדיניות קצרה: "פרויקט GNOME נותן עדיפות להיבטים החברתיים והאנושיים של יצירת תוכנה קולקטיבית. לפיכך, אין להשתמש ב-LLM ("AI") כדי ליצור או לשנות קוד שנשלח ל-GNOME או שמתארח בתשתית של GNOME." בהמשך נכתב כי ייתכן שתתבקשו להוכיח שהקוד שלכם עומד בדרישה, וכי ניסיונות לעקוף את המדיניות עלולים להוביל לחסימה.

הפוסט מציע גם קווים מנחים לבדיקת הצעה: התורם חייב להיות מסוגל להסביר את השינויים שלו, להפגין היכרות עם מרחב הבעיה, לפתור את הבעיה שמתחת לפני השטח ולא רק את הסימפטומים, לכבד את זמנם של תורמים אחרים, ולא להתחזות לעצמו באמצעות צ'אטבוטים, סוכנים או מערכות אוטומטיות אחרות.

נורמות חברתיות, לא כללי זרימת עבודה

המחבר ממקם את הרעיון מול דיונים בפרויקטים אחרים. KDE משכה תשומת לב בהצעה שנויה במחלוקת להגדיר מדיניות AI רשמית, ו-Debian הצביעה בסוגיה דומה. לדעת המחבר, המאמצים הללו מחמיצים את המטרה: תכליתן של הצהרות כאלה היא לעצב נורמות חברתיות — לאותת איזו התנהגות רצויה ואיזו נדחית — ולא לנהל את עבודתם של מפתחים ברמת המיקרו.

הפוסט מותיר במכוון מחוץ לדיון את הנזקים הרחבים המיוחסים ל-LLM לחברה, לעובדים ולסביבה, וקובע רק שהם עומדים בניגוד לרוח ההומניסטית של GNOME.

מדוע המחבר רוצה זאת

הטיעון עוסק באנשים ולא בכלים. GNOME, לפי הפוסט, היא קולקטיב שמוצא שמחה בכך שהוא חורג מגבולותיו האישיים, ותורמיה אינם מצבת כוח אדם שמיועדת לקיצוץ. סקירת פלט של צ'אטבוט בחינם אינה הצעה מושכת לכישרונות צעירים ב-2026, כותב המחבר; על הפרויקט לחפש את מאה האנשים הבאים שיתרמו מעט מזמנם, בדומה למעבר של קרן GNOME לתרומות פרטניות במקום תלות בכמה חברות. הפוסט נזכר במקרים שבהם חברות נטשו חלקים גדולים מ-GNOME בהתראה קצרה, וטוען שמדד ההצלחה האמיתי של הפרויקט הוא הקהילה והקשרים החברתיים שהיא יוצרת.

אכיפה ושקרים

לשאלה כיצד ניתן לאכוף את הכלל, המחבר עונה בפשטות: אי אפשר. אנשים עדיין ישלחו קוד שנוצר ב-LLM, מודה הפוסט; תפקידה של המדיניות הוא להבהיר שהגשות רשלניות כאלה אינן רצויות. ההשוואה היא לקוד ההתנהגות של GNOME, שעוסק בעיקרו בהצהרת ערכים ורק בחלקו בטיפול בהתנהגות לא רצויה. לגבי הסיכון שתורמים ישקרו, הפוסט משווה זאת לשאלות של מחברות בדיני זכויות יוצרים: מתחזקים ממילא מניחים, מעבר לספק סביר, שהקוד נכתב בידי מי ששלח אותו, והקווים המנחים הם הצעה לאופן שבו יש לעשות את ההערכות האלה. הכלל, לדברי המחבר, מכוון לרוב שלא ינסה לשקר מלכתחילה.