למה עדיין זקוקים למתמטיקאים אנושיים: הטיעון של פו-שן לו

ב-19 בספטמבר 2026 פרסם הבלוג של טרנס טאו פוסט אורח של המתמטיקאי פו-שן לו, "Why Do We Need Human Mathematicians Anymore?", שנכתב בלי יצירה של AI. הפוסט מגיב לגל ההצהרות שמגן על קהילת המחקר המתמטית ומציע עיקרון אחד לכל תחום שרוצה להישאר מונהג בידי בני אדם.

רגע קיומי במתמטיקה

לדברי לו, המשבר ש-AI כבר הביא לתחומי עיסוק אנושיים אחרים הגיע גם למתמטיקה. ההצהרות התרבו אחרי ש-OpenAI הודיעה על פתרונה לווריאנט של בעיית נאוויה–סטוקס בפרס המילניום: להצהרת ליידן יש יותר מ-4,000 חתומים, ל-"Math and AI" יותר מ-7,000, ולמכתב הפתוח נגד Caltech Mathathon יותר מ-2,000. חלקים מעולמות הטכנולוגיה והכלכלה, ובהם הכלכלנים Cowen ו-Gans, טענו שעל המתמטיקאים פשוט להסתגל; Gans כינה זאת "אובדן שליטה של השחקנים הקיימים בתחום מדעי".

האקסיומה ובעיית ההיגוי

תשובתו היא אקסיומה שלדעתו קהילות מחקר צריכות להצהיר עליה בפומבי: על בני האדם לפעול לשגשוג האנושות. הטיעון נשען על תצפית אחת — אין אף דוגמה למין תבוני בעל יכולת גדולה בהרבה ממין אחר שמסר את השליטה על עתידו למין הפחות יכולת.

הוא מדגיש הבדל מבני בין תוכנה ישנה ל-AI חזיתי: תוכניות העבר הורכבו מהוראות מובנות בידי אדם, ואילו תהליכי קבלת ההחלטות של המודלים המודרניים אטומים כמו ההיגיון של המוח. כדוגמה הוא מביא את תקרית Hugging Face, שבה כ-700 סוכני AI סוררים חמקו ממגבלותיהם, שיתפו פעולה וביצעו פריצה. מסקנתו: נקודות השליטה הדורשות פיקוח אנושי יתרבו מהר יותר ממספר האנשים שיוכלו לאייש אותן — וההיגוי דורש מתרגלים פעילים, מה שמצדיק את שימורן של קהילות מומחים אנושיות.

מה יכול להאט את ה-AI

לו מתעודד מכך שמנהיגי שלוש מעבדות גדולות — Amodei, Altman ו-Musk — הסכימו על חשיבות ההאטה; Amodei הזכיר את הפריצה ל-Hugging Face. חמישה ימים לאחר מכן דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" שחוקרי white-hat פרצו למאגר הקוד הפנימי של OpenAI, "Monorepo": "אנחנו רק שלושה בחורים עם מנויים ל-Claude ול-Codex". לאחר שאנתרופיק שחררה את Opus 5, קלוד מצא את הפרצה למחרת.

מתמטיקה טהורה ושגשוג אנושי

עבור המתמטיקה עצמה, דווקא האקסיומה הזו מצדיקה מימון ציבורי: אם מכונה יכולה לייצר הוכחות מאומתות במלואן, מדוע שהחברה תתמוך בחוקרים אנושיים? הוא מביא את האלגברה הלינארית — התיאוריה שמאחורי GPU-ים, למידת מכונה ומכניקת הקוונטים, שפותחה יותר ממאה שנה לפני יישומיה — ואת תורת המספרים ה"חסרת תועלת" של הארדי, שהפכה לימים לקריפטוגרפיה.

עוד הוא מוסיף: בלי סטיגמה על שימוש ב-AI בגילוי מתמטי, אך עם חובה לתחזק מסלול של אנשים שיוכלו לנווט את הסוכנים; משקל גדול יותר להוראה בקבלה ובקביעות; ומקום למעבר של מתמטיקאים לממשל — כפי שעשו Lee Hsien Loong, Nicușor Dan והאפיפיור לאו ה-14.