רוח ושמש עקפו לראשונה בגרמניה את הדלקים המאובנים

בשנת 2025 ייצרו הרוח והשמש יחד יותר חשמל בגרמניה מאשר הדלקים המאובנים — לראשונה אי פעם. כך עולה מניתוח של Carbon Brief המבוסס על נתוני הסקירה הסטטיסטית של האנרגיה העולמית של Energy Institute. אותו ציון דרך נרשם לראשונה גם באיחוד האירופי כולו: ב-2025 גם שם עקפו הרוח והשמש את ייצור החשמל מדלקים מאובנים.

האבן דרך במספרים

מתקני הרוח והשמש ייצרו יחד 225 טרה-ואט-שעה (TWh) של חשמל, 44% מהסך הכל, לעומת 217 TWh, כלומר 43%, מדלקים מאובנים. השינוי הוא תוצאה של שני עשורים של צמיחה מהירה של אנרגיה סולארית ורוח יבשתית במסגרת אסטרטגיית "אנרגיוונדה" הגרמנית, בעוד המדינה נפרדת הן מפחם והן מאנרגיה גרעינית.

יעדים והפסקת הגרעין

גרמניה מתכוונת להתקין 115 גיגה-ואט (GW) של כוח רוח יבשתי עד 2030, וב-2025 לבדה אושרו 20.8 GW של הספק חדש — שיא. היעדים הרשמיים דורשים איפוס פליטות נטו בכל המשק עד 2045, נתח של 80% מתחדשות בצריכת החשמל עד 2030, ומערכת חשמל "נייטרלית אקלימית במידה רבה" עד 2035. בגלל הפסקת הגרעין — נדבך מרכזי של האנרגיוונדה — גרמניה נדרשת להישען על מתחדשות יותר משכנותיה, כמו צרפת ובריטניה. הקנצלר פרידריך מרץ, מהמרכז-ימין, כינה את הפסקת הגרעין מוקדם יותר השנה "טעות אסטרטגית", אך ממשלתו שללה חזרה לגרעין קונבנציונלי.

פחם והתנגדות פוליטית

הפחם נותר האתגר הגדול בטווח הקרוב: גרמניה עדיין נשענת עליו הרבה יותר מרוב מדינות אירופה, עם מועד יציאה רשמי של "לא יאוחר מ-2038", אם כי מומחים מעריכים שהמדינה תסיים את השימוש בפחם שנים לפני כן, חרף הלחץ בתקופת משבר האנרגיה. כעת ניצבות בפני המתחדשות התנגדות מסוג אחר — התנגדות גוברת של "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) מהימין הקיצוני — בעוד הקואליציה הנוכחית מקדמת תחנות כוח חדשות בגז, שנחקקו כטכנולוגיית גשר ואמורות לעבור למימן ירוק עד 2045 כדי לשמור על יעד האקלים. מחוץ ל-AfD כמעט אין קולות הקוראים לבטל כליל את היציאה מפחם, אך הממשלה אמורה לפרסם באוגוסט סקירה של לוחות הזמנים — מבחן נוסף לנחישותה של ברלין להחזיק בקו.