מכתב פתוח לדריו אמודאי: אם אתה מתכוון לזה, פתח את המשקלים

מפתח התוכנה ג׳ייקוב גולד פרסם ב-12 בספטמבר 2026 מכתב פתוח למנכ״ל Anthropic, דריו אמודאי, ובו טענה: אם אמודאי באמת רוצה להאט את קצב התפתחות ה-AI החזיתי, עליו לדרוש חוק אחר — כזה שמחייב לפרסם במשקלים פתוחים כל מודל שמוצע לציבור.

מה הביא למכתב

אמודאי פרסם באותו יום מאמר בשם “We Must Pace the Frontier”, שבו התחייב ש-Anthropic תשלב מעריכים חיצוניים ותבקש מממשלות לחייב את כל שאר חברות החזית לעשות כמוה. סם אלטמן הסכים בפומבי בתוך שעות, ו-OpenAI הצטרפה להתחייבות בדבר המעריכים — כך לפי הסיקור של Politico שאליו מפנה המכתב. המטרה המוצהרת של אותה גישה היא להאט את התקדמות ה-AI.

ההצעה

ההצעה הנגדית של גולד צרה: היא תחול על מודלים שמוצעים לציבור, לא על כל מודל שחברה מאמנת. מודלים פנימיים ומחקריים לא ייפגעו, וממשלות עדיין יוכלו לקבל גישה למערכות שלא פורסמו. Anthropic תיאלץ לפרסם את המשקלים של מודלה הבא, Fable, ביום ההפצה, ו-OpenAI תצטרך לעשות זאת עם Astra. המנגנון הוא כספי ולא רגולטורי: אימון חזיתי נשען על הערכות שווי שמניחות שהמשקלים יישארו קנייניים, והסרת ההנחה הזו מצמצמת את הכסף הפנוי להרצות אימון עתידיות ומאטה את כל המעבדות בבת אחת בלי שרגולטור מחליט דבר.

מדוע הוא מטיל ספק במסלול הרגולטורי

גולד טוען שהכללים שאמודאי מבקש — מעריכים מוטמעים, ספי מחשוב, תיאום תעשייתי עם פטורים מהגבלים עסקיים — יסתיימו בהשתלטות רגולטורית, משום שהמעבדות שמבינות את הפרטים הטכניים מספיק כדי לסייע בניסוחם הן אותן מעבדות שיותאמו. לאחר שהכללים הופכים לחוק הם נוטים להצטבר: כל תקרית מוסיפה דרישה שאף אחד לא מסיר, ובעוד צוותי הציות ועורכי הדין משתלמים לגדולות, הכול נעשה קשה יותר למי שמבקש להדביק את הפער.

פנייה אל המשימה

המכתב מונה את מה שאמודאי כבר ויתר עליו: עזיבת OpenAI בסוף 2020 כדי להקים חברה שבנויה על בטיחות מלכתחילה, שנים של דרישה לרגולציה על התעשייה שלו עצמו, תמיכה בפיקוח יצוא שמצמצם את השוק שלו, והסדר של 1.5 מיליארד דולר עם סופרים במקום מלחמה עד הסוף. בהמשך הוא מפנה למעמדה של Anthropic כתאגיד לתועלת הציבור, שמשימתו המוצהרת היא פיתוח ואחזקה אחראיים של AI מתקדם לטובת האנושות לטווח ארוך, ומסיק: אמודאי הוא האדם היחיד שיכול להציע חוק כזה ולהילקח ברצינות — ואם הוא מתכוון לזה, שיעשה זאת.