המערכת הכושלת Copland של Apple עולה בדפדפן 30 שנה אחרי שנזנחה

שלושים שנה אחרי ש-Apple נטשה את Copland, הניסיון הכושל שלה לבנות מערכת הפעלה מודרנית ל-Mac, אפשר להעלות בדפדפן את בניית המפתחים האחרונה של המערכת שלא הושלמה. המפתח מייקל שטייל, הידוע גם כ-Mist, איפשר זאת באמצעות פיצול ניסיוני של אמולטור ה-Power Mac בשם DingusPPC. Copland D11E4 רץ בעמוד ב-pagetable.com, ואין צורך להתקין דבר.

איך זה עובד בדפדפן

לדברי שטייל, 11 התיקונים שמאפשרים ל-DingusPPC להעלות את Copland נכתבו בעזרת AI. פרויקט DingusPPC הראשי אינו מקבל תיקונים שנכתבו בעזרת AI, ולכן יהיה צורך לכתוב אותם מחדש לפני שיוכלו להיכלל בו. גם אין לצפות לנסים: D11E4, הבנייה האחרונה ש-Apple הפיצה למפתחים ביוני 1996, נותרה בלתי גמורה לחלוטין. אם המערכת המאומלת נתקלת בכשל assertion, היא עוברת לדיבאגר ומבקשת מהמשתמש להמשיך ידנית.

מה הייתה אמורה להיות Copland

Copland נועדה להחליף את System 7 במערכת הפעלה נייטיבית ל-PowerPC, מבוססת מיקרו-קרנל, עם זיכרון מוגן וריבוי משימות יזום לשירותי המערכת. שלוש בניות מפתחים לא גמורות ידועות לציבור: D7E1, D9 ו-D11E4, ובאמצע שנות ה-90 רק מעטים מחוץ לקהילת המפתחים של Apple זכו להשתמש בהן. מנכ"ל Apple דאז, גיל אמליו, הציג את Copland ב-WWDC 1995, אך הפרויקט מעולם לא התקרב ליציבות הנדרשת לשחרור. חלקים גדולים ממנו התקיימו כתוכניות ותיעוד ולא כקוד גמור; ב-2009 אסף שטייל ארכיון נרחב של החומר הזה, והיורשת המתוכננת, בכינוי Gershwin, נותרה תוכנית בלבד.

למה Apple סגרה אותה

Copland חרגה כל כך מהתכנון, שאמליו גייס את אלן הנקוק מ-IBM לתפקיד CTO של Apple והוטל עליה להחזיר את הפרויקט למסלול. לאחר בחינת ההתקדמות היא המליצה דווקא לבטל אותו ולרכוש מערכת הפעלה במקום אחר. Apple שקלה לרכוש את Be עבור BeOS ולשתף פעולה עם Sun במערכת מבוססת Solaris, ובסופו של דבר קנתה את NeXT בסוף 1996, מה שהחזיר את סטיב ג'ובס לחברה יחד עם NeXTSTEP. הנקוק נדחקה הצידה תחת ג'ובס והתפטרה ב-1997. שחרור המפתחים הראשון של היורשת מבוססת NeXTSTEP, ‏Rhapsody, הגיע ב-1997 והתפתח ל-Mac OS X Server 1.0 ב-1999 ולשחרור הצרכני של Mac OS X 10.0 ב-2001.

מה נשאר מ-Copland

החלפת הארכיטקטורה של Mac OS ארכה שנים. בזמן שהעבודה נמשכה, Apple שילבה חלקים בוגרים יותר מ-Copland בעדכונים למערכת הקיימת. Mac OS 8, שיצאה ב-1997, קיבלה את ממשק Platinum ואת ה-Finder הרב-נימי הנייטיבי ל-PowerPC; Mac OS 8.1 הגיעה ב-1998 עם HFS+, ו-Mac OS 8.5 הפכה לגרסה הראשונה ל-PowerPC בלבד. הניידות של NeXTSTEP עזרה ל-Apple מאוחר יותר לעבור ל-Intel, ו-OS X הפכה לבסיס למערכות של iPhone ו-iPad. אילו Copland הצליחה, עתידה של Apple היה עשוי להיראות אחרת לגמרי; היום קל מתמיד לראות למה זה לא קרה.