האם לציפורים יש מבטא? ההבדלים האזוריים בשירת הציפורים

ציפורים שרות הכי הרבה כשעה לפני עלות השחר, כשהאוויר שקט במיוחד — תנאים שמאפשרים לקול להתפשט למרחק גדול יותר, עד פי 20 מאשר בצהריים. אבל המקהלה אינה אחידה: אפילו באותה שכונה, ציפורים מאותו מין לא תמיד נשמעות אותו דבר.

מבטאים אישיים ואזוריים

במאמר הסבר שכתבה ל-The Conversation מתארת לואיז ג׳נטל מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט כיצד סטודנטים הקליטו ירגזים כחולים בקמפוס: חלקם שרו את השיר הקלאסי, חלקם גרסה ארוכה יותר, וחלקם רק את הפתיחה. המבטאים האזוריים ממשיים לא פחות: שירת יונת העצים (Columba palumbus), שבבריטניה מתוארת לעיתים כ־“my toe bleeds Be-tty”, הופכת באזורים מסוימים ל־“my toe bleeds Ju-li-a”, בתוספת הברה. דיאלקטים כאלה תועדו גם בשחרור ובירגזי המצוי.

שני דיאלקטים בבריטניה, שבעה בניו זילנד

הגבתון הצהוב (Emberiza citrinella), ציפור שדות, שר משהו כמו “a little bit of bread and no cheese please”. בבריטניה יש לו בעיקר שני דיאלקטים הנבדלים בסיומת “cheese please”: במזרח אנגליה הצליל “cheese” נמוך מ־“please”, ואילו בדרום ובמערב היחס הפוך.

סיפורם של הגבתונים בניו זילנד מוזר אף יותר: הם הובאו לשם מבריטניה בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־19, ולמרות מוצאם מדרום אנגליה יש להם כשבעה דיאלקטים. חמישה מהדיאלקטים הנוספים נמצאו גם בציפורים באירופה — כלומר בניו זילנד עדיין נשמעים דיאלקטים בריטיים מהמאה ה־19 שנעלמו מאז בבריטניה, ככל הנראה בגלל ירידה חדה במספרי הגבתונים שם, שהובילה להכחדתן של חלק מהאוכלוסיות.

איך לומדים דיאלקט, ואיך העיר משנה את השיר

רוב הציפורים שרות דיאלקט אחד בלבד, שלמדו מהורים או משכנים, וכך נוצרת פסיפס גיאוגרפי של מבטאים. הקוקייה שרה מתוך טבע מולד, אבל מינים בעלי שירה מורכבת חייבים ללמוד אותה: לצעירים יש תבנית תורשתית שהם מוסיפים לה משירים שנשמעים בסביבתם. פרושים שגדלו בבידוד משמיעים שירים פשוטים, בעוד פרושים בטבע לומדים מורכבות מהוריהם ומהשכנים.

גם העיר משנה את השירה. ציפורי עיר שרות בגובה צליל גבוה יותר מציפורי כפר, משום שצלילים גבוהים עוברים טוב יותר מעל רעש התנועה הנמוך; ירגזים מצויים בערים שרים שירים קצרים ומהירים יותר מאשר ביערות, ושחרורים שרים בעוצמה גבוהה יותר. תכונות אלה נשמרות גם כשהעיר שקטה, מה שמרמז שהצליל מהדהד מבניינים גבוהים. רעש התנועה גורם לשחרורים בעיר להתחיל את מקהלת השחר עד חמש שעות מוקדם יותר מאשר בכפר, ותאורה מלאכותית מקדימה את הקיכלי בעשר דקות, ואת אדום החזה והירגזי המצוי ב־20 דקות.

פרטים רבים עוד אינם ידועים, ובהם שירת הנקבות: ניתוח מ־2016 מצא שעבור 3,500 מתוך 4,814 מינים אין אפילו די נתונים כדי לדעת אם הנקבות שרות.