
משלחת מ-1930 מצאה מיליון בני אדם בהרי גינאה החדשה
מסה משחזרת את המפגש ב-1930 בין מחפשי זהב אוסטרלים למיליון תושבי ההרים שהיו מנותקים מהעולם החיצון 10,000 שנה, ושואלת כיצד הבידוד הזה מעצב את פפואה גינאה החדשה עד היום.
ב-1930 עלה מחפש הזהב האוסטרלי מיק ליי מעמק מרקהם שליד לאה אל ההרים בחיפוש אחר זהב ומצא משהו שאף ממשל קולוניאלי לא שיער: עמקים בהרי גינאה החדשה מלאים באנשים — כמיליון מהם, לפי הספר First Contact של בוב קונולי ורובין אנדרסון. מסה חדשה של דניאל פרנק משחזרת את המפגש ושואלת כיצד קבוצה בסדר גודל כזה נעלמה מהעין כל כך הרבה זמן.
אי שאף אחד לא מיפה
ב-1930 גינאה החדשה הייתה מחולקת להלכה — החצי המערבי הולנדי וכיום חלק מאינדונזיה, החצי המזרחי אוסטרלי והיום פפואה גינאה החדשה — אך השלטון בפועל היה דק. החוף היה נהרות נגועי מלריה, ביצות וג'ונגל; ההרים יושבים על קו המשווה אך כוללים קרחונים ופסגות מעט מתחת ל-5,000 מטר, ומבחוץ נראו כקירות מכוסי ענן שדבר לא יכול לחיות בהם. זהב שהתגלה ב-1926 משך מחפשים פנימה, והמשלחת של ליי הביאה מצלמות וסרט, ולכן המפגש נשמר באלפי תצלומים ובשעות של צילום.
10,000 שנה בנפרד
אנשים הגיעו לגינאה החדשה לפני כ-50,000 שנה בנדידה בין איים מדרום-מזרח אסיה, והמציאו שם חקלאות באופן עצמאי לפני כ-10,000 שנה — טארו, בננות וקנה סוכר — באותה תקופה שבה בוית החיטה במזרח התיכון. כשהעמקים התמלאו, אנשי ההרים איבדו קשר עם החוף. ירקות שורש נרקבים בתוך שבועות, לא היו בהמות עבודה ולא כתב, ולכן אי אפשר היה לאגור עודפים, למסות או לסחור בהם בכמות, ומדינה גדולה יותר לא קמה: קבוצות של כמה מאות בני אדם חיו זו לצד זו בלוחמה מתמדת תחת מנהיגי איש גדול שנבחרו על ידי נתינת מתנות תחרותית. סחורות נעו במקום שבו ידע לא עבר — הבטטה, יבול דרום-אמריקאי, הגיעה לפני 300 עד 400 שנה בנדידה מגן לגן כשנשים נישאו לחמולות שכנות, והביאה לגידול באוכלוסייה; צדפים נדדו פנימה במשך 10,000 שנה ואיבדו בדרך את מקורם.
גנים, שפות ומדינה חלשה
הבידוד ניכר בגנים ובשפה. אוכלוסיות החוף נושאות 10 עד 30 אחוזים מוצא אוסטרונזי מיורדי ים שהגיעו לפני כ-3,300 שנה; בקרב אנשי הרים שנדגמו אין לכך זכר, וגם לא למוטציות המגנות מפני מלריה הנפוצות בחוף. כמעט כל שפות ההרים שייכות למשפחה אחת, טרנס-גינאה החדשה, ואילו עשרות משפחות שאינן קשורות מרוכזות בחוף הצפוני. המדינה נשארת חלשה: לפורט מורסבי אין כביש לשום עיר גדולה אחרת, כביש הרמה שאורכו כ-700 קילומטרים מלאה נסגר לעיתים קרובות בגלל מפולות ושוד, רוב הנסיעות נעשות במטוסי מדחף, ואיש אינו יודע אם האוכלוסייה מונה 10 מיליון או 17 מיליון.
SiTech — פיתוח אתרים בכוח ה-AI
אנחנו בונים אתרים מהירים ומודרניים ומשלבים AI בתהליכי עבודה אמיתיים. יש לכם פרויקט או שאלה? נשמח לעזור.