הסנאט של איטליה אישר סופית את החזרה לאנרגיה גרעינית

הסנאט של איטליה אישר ביום רביעי באופן סופי חקיקה שפותחת את הדרך לחזרה לאנרגיה גרעינית — כמעט ארבעה עשורים אחרי שאסון צ'רנוביל הוביל את המדינה לנטוש את האנרגיה האטומית.

מה נקבע בהצבעה

הבית העליון אישר את הצעת החוק 81 מול 51, כששבעה נמנעו; בית הנבחרים כבר אישר אותה קודם לכן. החוק יוצר מסגרת חוקית לטכנולוגיות גרעיניות מדור חדש, ומסמיך את הממשלה לגבש בתוך 12 חודשים צווים מיישמים בנושאי רישוי כורים, תקני בטיחות, טיפול בפסולת וקריטריונים למיקום אתרים. החוק אינו מתיר בנייה של כורים.

מדוע איטליה שבה לגרעין

ממשלתה של ג'ורג'ה מלוני טוענת כי הביקוש הגובר לחשמל, יעדי האקלים ושאלות הביטחון האנרגטי שהתחדדו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה מצדיקים את החזרת האנרגיה הגרעינית למשק. במקום הכורים הגדולים של העבר מתמקדת הממשלה בכורים מודולריים קטנים (SMR) ובטכנולוגיות מתקדמות נוספות, שלדברי תומכיהן בטוחות וגמישות יותר.

איטליה הייתה מחלוצות האנרגיה הגרעינית באירופה: ארבעה כורים פעלו עד שמשאל עם ב-1987 סיים למעשה את התוכנית; מאז היא תלויה במידה רבה באנרגיה מיובאת. ההצבעה מחזירה את איטליה למסלול של חזרה לגרעין אחרי שהבוחרים דחו אותו פעמיים — אחרי צ'רנוביל ואחרי האסון בפוקושימה ב-2011.

עמדות הציבור השתנו: סקר של חברת המחקר Only Numbers מיוני 2026 מצא שכ-55% מהאיטלקים תומכים בתחנות מדור חדש. שר הסביבה והביטחון האנרגטי ג'ילברטו פיקטו פראטין כינה את ההצבעה צעד היסטורי. "גרעין אינו חזרה לעבר", אמר. "כשהוא משולב באנרגיות מתחדשות, זוהי טכנולוגיה מנצחת שיכולה להניב תוצאות יוצאות דופן לביטחון האנרגטי שלנו".

מכשולים ושאלות פתוחות

מכשולים משמעותיים נותרו: לאיטליה אין עדיין מאגר לאומי קבוע לפסולת רדיואקטיבית, הנשמרת במתקנים זמניים. כורים ואתרי אחסון עתידיים צפויים להיתקל בהתנגדות של קהילות מקומיות, וארגוני סביבה ומפלגות אופוזיציה כבר הביעו התנגדות לתוכניות הממשלה.

אנליסטים מטילים ספק בכלכליות: עלויות בנייה גבוהות והיעדר פרויקטי SMR מסחריים שהוכחו בקנה מידה באירופה. לפי הערכות הענף, כור SMR אחד בהספק 300 מגה-וואט עולה בין 3 ל-6 מיליארד אירו, בלי תשתיות ורשת נוספות. מיקלה גוברנאטורי, יועץ אנרגיה בכיר במכון ECCO, בירך על המסגרת הרגולטורית אך אמר שהיא תדגיש את העניין המוגבל של משקיעים פרטיים בטכנולוגיות "שאינן תחרותיות היום או שטרם מוכנות, כמו SMR".