סטיבן דיל: האינטרנט הפך למכונה טורפת שמנצלת חולשה אנושית

המהנדס והסופר סטיבן דיל, הידוע בכתיבה ביקורתית על מטבעות קריפטוגרפיים, פרסם מסה בשם "The Internet Is Kind of a Predatory Cesspit Now". הטענה המרכזית: הטריפה המקוונת עברה משולי הרשת אל מרכזה — משימוש לרעה ברשת לעיקרון המארגן שלה.

רשת שנבנתה בידי חובבים

דיל מכנה עצמו ילד של שנות התשעים ונזכר באינטרנט המוקדם — איטי, מכוער ובלתי אמין: מודמים של חיבור טלפוני, מריבות ב־Usenet ואתרים שחובבים אובססיביים בנו על "בבילון 5", רקטות דגם, לוחות זמנים של רכבות ותוכנות שיתוף. לרוב האתרים לא היה מודל עסקי, וזו הייתה הנקודה: הרשת הרגישה כמו כיכר ציבורית שהרכיבו חובבים. הונאות, וירוסים וספאם היו גם אז, אך הטריפה הייתה חריגה; כיום אין צורך שהנוכל יחפש קורבן — הפלטפורמה מוצאת אותו, ממפה את החולשה, מייעלת את המצג, מעבדת את התשלום וממליצה על ההונאה הבאה.

טריפה שניזונה מחולשה

כל חוסר ביטחון יכול להפוך לנישה מסחרית, כולל הרצון להימלט מן החיים המסחריים עצמם: בסוף המשפך תמיד ממתינים קורס, ניוזלטר, קהילה סגורה או קוד הפניה. מה שמדאיג את המחבר במיוחד הוא שכלכלת הרמייה היא השתתפותית — אנשים רגילים מקדישים את חייהם לקידום השקעות שהם בקושי מבינים, מוצרים שאינם עובדים וטענות פוליטיות שלא בחנו מעולם, ולרוב אינם מרוויחים דבר בעודם משמשים מפיצים ללא תשלום למישהו גבוה יותר בפירמידה. הצריכה הופכת להפצה, והקורבן הופך למוכר.

סביבת ברירה שבה הדיוק מפסיד

המסה מתארת סביבת ברירה אכזרית. היועץ הפיננסי הישר מסביר פיזור סיכונים ומקבל שתים־עשרה צפיות; נלהב הקריפטו שמבטיח תשואה פי אלף מקבל שנים־עשר מיליון. הרופא אומר שמחלה כרונית דורשת ניהול זהיר; מטיף הוולנס טוען שהשמנים מרעילים את הנשמה. למי מודל עסקי טוב יותר — ולא לזה שנשען על המציאות. ההתמכרות, כותב דיל, היא עצם המודל העסקי: המערכת אינה יכולה לספק את הצורך שממנו היא מתפרנסת, שכן היא חייבת לשמר אותו — לקוח זועם, בודד או חולה הוא הכנסה חוזרת, ולקוח מרוצה הוא הפסד.

קריפטו, מודלי שפה והקריאה להתנתקות

דיל מכנה את הקריפטו שיא כלכלת הרמייה: קידום יוצר תנועת מחיר, תנועת המחיר מוצגת כהוכחה לאימוץ, וההוכחה מגייסת קונים חדשים — "תרמית פירמידה עם מחלקת פודקאסטים". מודלי שפה, הוא מוסיף, יהפכו את הרמייה לזולה וגרועה יותר, שכן עלות ייצור שקר משכנע ירדה לאפס. לולאות ההמלצות יכולות לייעל מעורבות, שימור והמרה, אך אינן יכולות לומר לשם מה נועדו חיי אדם; לכן התנתקות אינה לודיזם אלא סירוב להתייחס למערכת טורפת כאל עולם חברתי.