המשחק המילולי הגדול ביותר: תבנית מחרוזת מתויגת ב-JavaScript

פרסם מפתח התוכנה והסופר נישאנט שוקלה ב-26 בספטמבר 2026 מאמר הטוען שהמבנה ${{ }} שמסתתר בתבניות מחרוזת מתויגות (tagged template literals) ב-JavaScript הוא המשחק המילולי הגדול ביותר שהוא אי פעם גילה. לדבריו, המשחק המילולי הזה אינו באנגלית אלא בקוד.

מחרוזת אחת, שני פירושים

שוקלה פותח בשייקספיר. במחזה "הלילה השנים עשר" הופך המשפט "Better a witty fool than a foolish wit" את שם העצם fool לשם התואר foolish, ואת שם התואר witty לשם העצם wit. משחקי מילים כאלה נשענים על כללי הדקדוק; אחרים נשענים על ההקשר: במחזה "אותלו", המשפט "Put out the light, and then put out the light" פירושו תחילה לכבות נר, ואחר כך הוא מטפורה לרצח דסדמונה.

לפי מילון אוקספורד, משחק מילים מוגדר באמצעות האפקט ההומוריסטי שלו. שוקלה מציין שהומור הוא עניין סובייקטיבי, אך מדגיש שלשפות טבעיות ולשפות תכנות יש תכונה משותפת אחת: דקדוק. על כך נשען המשחק המילולי האהוב עליו.

תבניות מחרוזת מתויגות

ב-JavaScript קיימת תבנית מחרוזת מתויגת: פונקציית תג (tag) מעבדת את התבנית. בדוגמה של שוקלה, תג בשם dedent מסיר הזחה מיותרת מפרומפט מערכת. פונקציית התג מקבלת את חלקי הטקסט של התבנית ואת הערכים המחושבים של ${...} כארגומנטים נפרדים, כך שהיא יכולה לטפל בכל אחד מהם כרצונה.

מאיפה מגיע ${{ }}

רוב שפות התבניות מאפשרות לכתוב את התבנית באותו מדיום שבו נכתב התוצר הסופי: טקסט עם חורים לנתונים. התחביר {{ }} נפוץ מאוד, והוא משמש את Mustache, Handlebars, Jinja2, תבניות Django, Liquid, תבניות Angular ו-Vue.

שוקלה מגדיר פונקציית תג בשם prompt, שנראית כאילו היא מקבלת תבניות {{ }}: ${{ url }}, ${{ notes }}, ${{ time }}. הסוד הוא צירוף מקרים: ${...} מחשב את מה שבתוך הסוגריים, ו-{ url } הוא קיצור של אובייקט, שווה ערך ל-{ url: url }. כך לאותה מחרוזת יש שני פירושים: אתם קוראים {{ url }}, והמנוע רואה אובייקט. "JavaScript רואה דבר אחד, ואתם רואים דבר אחר. התחביר {{ url }} חי לכם בראש", כותב שוקלה.

מרעיון פנימי ל-SDK

התג prompt מייצר מחרוזת שכלי הניטור Helicone מעבד לניתוח פרומפטים. לדברי שוקלה, הוא השתמש ברעיון באופן פנימי בשנת 2024, ובהמשך הפך אותו ג'סטין מ-Helicone לרשמי ב-SDK. שוקלה מודה שאולי הגזים עם המשחק המילולי, אבל הוא גאה בו.

בסיום הוא קושר את הבדיחה לשני מאמרים משלו: ב-"Grammar models are back, baby!" הוא מתייחס ברצינות לרעיון של מחרוזת אחת עם שני פירושים ומחזיר התפלגות הסתברות ביניהם, וב-"Spatial languages" הוא נותן למנתח מימד שני.