העונג האבוד של פירטיות מוזיקה: רוב שרידן על Oink ו-What.CD

רוב שרידן, מעצב גרפי ולשעבר המנהל הקריאייטיבי של Nine Inch Nails, הוא אחד האנשים הבודדים בתעשיית המוזיקה שמוכנים להגן על פירטיות מדיה בגלוי. בראיון ארוך ל-Pigeons & Planes הוא מתאר את דרכו מתלמיד תיכון שחובב HTML ועד לפיראט שמצא את עצמו בסופו של דבר בתוך העסק שממנו הוריד קבצים.

בעיית האלבום ב-18 דולר

ההורדה הראשונה שלו, כך הוא נזכר, הייתה הקלטת רדיו של הסינגל The Perfect Drug של Nine Inch Nails מ-1997, דחוסה בפורמט RealAudio — הפורמט הראשון שהפך הורדת שירים לאפשרית באמת. שנה לאחר מכן, ב-Pratt Institute בניו יורק, הוא מצא שרתים במעונות מלאים בתיקיות mp3 ציבוריות. כל אלבום היה השקעה של 18 דולר, הוא אומר, ושיתוף קבצים אפשר לו לשמוע מוזיקה שלא היה יכול להרשות לעצמו. ב-1999 הלהקה שכרה אותו לעצב את האתר הרשמי שלה; הוא עזב את הלימודים, עבר לניו אורלינס ובסופו של דבר הפך למנהל האמנותי.

ההדלפה שהלייבל תלה בה את האשמה על המעריצים

כאשר With Teeth יצא ב-2005, הוא כבר הסתובב שבועות בטרקר הפרטי Oink. לדברי שרידן, הלהקה התייחסה להדלפה ככישלון של התעשייה ולא כבגידה של מעריצים: הם ידעו שהאלבום ידלוף ברגע שיועבר ללייבל. תשובתם הייתה להוציא קודם את הגרסה הדיגיטלית דרך האתר שלהם ורק אחר כך לשלוח את התקליטור ללייבל. ב-2007 הם החביאו כונני USB עם סינגלים חדשים בשירותי האולמות כדי להשיק את משחק המציאות החלופית Year Zero, וב-2008 הפיצו בחינם את האלבום The Slip דרך BitTorrent.

What.CD והכלכלה של טרקרים פרטיים

השרתים של Oink הוחרמו באוקטובר 2007; בהספד שכתב שרידן הוא כינה אותו המודל השלם והיעיל ביותר להפצת מוזיקה שהעולם הכיר. במקומו קם What.CD, ועד 2011 הוא הפך לארכיון המוזיקה הגדול בהיסטוריה האנושית. מודרטור לשעבר, המבקש להיקרא בשם הבדוי בריאן, מסביר מדוע אתרים כאלה נשארו סגורים: גם המשטרה יכולה להצטרף לטרקר פתוח בקלות כמו כל אחד אחר, ורק קהילה שמנהלת יחס העלאה מול הורדה נותנת לחברים סיבה להמשיך ולשתף קבצים.

המנוע של האתר היה מערכת הבקשות: חבר יכול היה להציע פרס בנקודות העלאה עבור מהדורה חסרה, ורובן סופקו תמורת כ-20 דולר שהוצאו באמזון או ב-iTunes. הבקשה הגדולה מכולן נגעה ל-The Ocean Full of Bowling Balls — סיפור שלא פורסם של סלינג'ר, שאפשר לקרוא רק בתיאום מראש בחדר נעול בספריית פרינסטון. התייחסו לכך כאל בדיחה מתמשכת עד שנובמבר 2013, כשמשתמש איתר אחד מ-25 העותקים שלפי הטענה הודפסו ב-1999 והדליף אותו. הטורנט הוסר במהרה.

מה הסטרימינג באמת פתר

What.CD נסגר בנובמבר 2016 לאחר שהרשויות בצרפת תפסו כמה משרתיו; כל נתוני האתר והמשתמשים הושמדו, ויותר מ-165,000 משתמשים רשומים נותרו עם הודעת פרידה בלבד. הסטרימינג מילא את החלל, ובתמורה ל-10 דולר בחודש כל המוזיקה בעולם הפכה לזמינה באופן מיידי. מסקנתו של שרידן היא שהתעשייה ניצחה במלחמה בלי לתקן את הכלכלה: הסטרימינג אינו בר-קיימא עבור אמנים, וחלקם עם מיליוני השמעות בחודש עדיין אינם מצליחים לשלם את החשבונות, בעוד הכסף נשאר אצל המתווכים.