מדוע הבאזז סביב הבינה המלאכותית בקיץ הזה לא שורד בדיקה

במאמר דעה שפורסם ב-22 בספטמבר ב-MIT Technology Review, טוענות טימניט גברו, המנהלת בפועל של המכון למחקר בינה מלאכותית מבוזרת (DAIR), והבלשנית אמילי מ. בנדר, כי גל ההצהרות על בינה מלאכותית בקיץ 2026 מתפורר כאשר מומחים בוחנים אותו.

קיץ של הצהרות רועשות

המחברות משרטטות את הרצף: בסוף אפריל טענה Anthropic כי המודל שלה Claude Mythos מאתר פרצות תוכנה טוב יותר מרוב מומחי האבטחה. לאחר מכן אירע תקרית הפריצה של OpenAI–Hugging Face, שלאחריה חשפה Anthropic מקרה דומה "בגאווה" ו-Meta "בחוסר רצון". בהמשך טענה Anthropic שאחד המודלים שלה השיג פריצת דרך מתמטית, ועד מהרה טענה OpenAI בפריצת דרך משלה. לאחרונה הפך מהנדס Anthropic ג'ייקוב קוקסון לוויראלי כשהכריז על עזיבתו, באומרו ששתי החברות "דוהרות ישר לעבר בינה על-אנושית משתכללת ומהמרות בחיינו".

מה מצאו המומחים

ההמולה זכתה לסיקור אינטנסיבי, כותבות המחברות, בעוד התמונה שמתגלה לאחר שמומחים בוחנים את האירועים זוכה לתשומת לב מועטה בהרבה. מומחי סייבר אומרים שאירועי הפריצה הם בעיקר רשלנות של OpenAI ואי-אימוץ של נהלי אבטחה בסיסיים ומוכרים — ולא "מודלים שיצאו משליטה". מתמטיקאים, שנדהמו תחילה מהודעה לעיתונות שלפיה הצ'אטבוט Astra פתר בעיות שהיו פתוחות לפחות עשור, הגיעו לאחר מכן למסקנה שהתוצאות אינן חדשניות כפי שנראו, והאשימו את החברה בהתנהלות מחקרית פסולה ובגניבה ספרותית. יומיים לפני ש-OpenAI הצהירה על פריצת דרך מתמטית נוספת, פרסם פרופ' טריסטן בקמאסטר ממכון קוראנט באוניברסיטת ניו יורק הצהרה שלפיה החברה השתמשה בעבודתם של אחרים וייחסה אותה שלא כראוי.

"בינה על-אנושית" כשיווק וכמגן

לטענת המחברות, הצהרות על בינה על-אנושית מסוכנת וממשמשת אינן מעוגנות במדע או בהנדסה טובים, אלא באידיאולוגיות של טרנסהומניזם, אאוגניקה וחשיבה משאלתית על בני אדם דיגיטליים מדומים. תיאור המערכות כ"בינה על-אנושית" או כ"מודלים סוררים" מייחס סוכנות למוצרים ולא לחברות שבונות אותם — כך משווקים אותם כ"על-אנושיים" ובמקביל מסייעים לחברות להתחמק מאחריות. הצהרה שעליה חתמו מאות מתמטיקאים מזהירה מפני "תמריץ מסחרי חזק של תעשיית הטכנולוגיה להפריז ביכולות מוצריה" וקוראת למקבלי ההחלטות להיוועץ במומחים ולא בהודעות לעיתונות. המאמר גם מותח ביקורת על ניסיון התעשייה להציג אקטיביזם דו-מפלגתי נגד חוות שרתים כ"הסחה", וכותב שהציבור מתבקש לפחד מאל-מכונה בדיוני יותר מאשר מהשפעת חוות השרתים על האקלים, מאסתמה של תושבים סמוכים, מהעלייה בחשבונות החשמל ומים המופנים לקירור.

התוצאה הטובה ביותר של קיץ ההייפ הזה, מסכמות המחברות, תהיה שמקבלי החלטות והציבור ישמרו על ספקנות ויזהו את אותה תבנית בפעם הבאה. החלטות צריכות להתקבל מתוך זמן להקשיב למומחים בלתי תלויים — לא לפי שיווק ולא תחת לחץ תאגידי.