באיחוד האירופי נכנס לתוקף האיסור על השמדת בגדים ונעליים שלא נמכרו

מה משתנה ב-19 ביולי

חברות גדולות הפועלות באיחוד האירופי אינן רשאיות עוד להשמיד בגדים, אביזרי לבוש והנעלה שלא נמכרו. האיסור נכנס לתוקף ב-19 ביולי, וחברות בינוניות יחויבו באותם כללים מ-2030. הצעד הוכנס במסגרת תקנת האקו-דיזיין למוצרים בני-קיימא (ESPR), שנכנסה לתוקף ב-2024.

במקום להשליך סחורה שלא נמכרה, עסקים מחויבים לתעדף את השארתה בשימוש: מכירה, כולל בהנחות או בשווקים חלופיים; תרומה לעמותות או למיזמים חברתיים; או הכנה לשימוש חוזר — תיקון, חידוש או ייצור מחדש. השמדה מותרת רק בנסיבות מוגדרות וחייבת לפעול לפי היררכיית הטיפול בפסולת, עם עדיפות למיחזור.

פטורים צרים ודיווח חדש

חברות רשאיות להשמיד טקסטיל שלא נמכר רק במקרים מוגבלים: כשהפריטים אינם בטוחים או פגומים, כשהם מזויפים או מפרים זכויות קניין רוחני, או כשעמותות ותוכניות תרומה דחו אותם. כדי למנוע שימוש לרעה, עסקים הנשענים על הפטורים האלה חייבים לספק ראיות — למשל מסמכים או תוצאות בדיקות — ולפרסם דוחות שנתיים על מה שהושמד.

הרשויות הלאומיות יבדקו את העמידה בכללים ויוכלו להטיל קנסות על הפרות. החברות חייבות לשמור תיעוד לחמש שנים לצורך ביקורות, והדיווח יתבצע באמצעות קודי מכס ולוגיסטיקה קיימים כדי לצמצם את הנטל הבירוקרטי. עסקים קטנים וזעירים פטורים מהדרישות האלה.

למה דווקא טקסטיל

טקסטיל הוא קבוצת המוצרים הראשונה שכפופה לאיסור מסוג זה, ונבחר בשל ההשפעה הסביבתית של מודלי העסקים הנוכחיים. לפי הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה, כ-4–9% מכלל מוצרי הטקסטיל הנכנסים לשוק האירופי מושמדים לפני השימוש — בין 264,000 ל-594,000 טונות של טקסטיל בכל שנה.

כשמוצרים חדשים וראויים לשימוש נזרקים, הולכים לאיבוד חומרי הגלם, המים, האנרגיה והעבודה שהושקעו בייצורם, וההשמדה מייצרת פליטות גזי חממה שניתן היה למנוע. בנציבות האירופית אומרים שהכללים נוסחו לאחר התייעצות רחבה עם עסקים, ארגונים לא-ממשלתיים ומומחים, כדי שיעבדו בפועל בלי ביורוקרטיה מיותרת.