
פלטפורמת פיתוח AI ביתית מבוססת OpenCode ו-GitOps
מפעיל מעבדה ביתית בשם העט Rsgm מתאר כיצד הפך שרת TrueNAS לפלטפורמת פיתוח בסיוע AI: OpenCode רץ כשרת עם ממשק ווב משלו, דוחף שינויים ל-Git, ותהליך GitOps פורס אותם לאחר אישור ה-pull request.
מפעיל מעבדה ביתית בשם העט Rsgm מתאר כיצד הפך שרת TrueNAS לפלטפורמת פיתוח בסיוע AI. OpenCode רץ כשרת עם ממשק ווב משלו, דוחף שינויים ל-Git, ותהליך GitOps פורס אותם רק לאחר שהמחבר מאשר את ה-pull request. הפוסט, שפורסם ב-14 ביוני, סוקר כעשרה סטאקים של Docker Compose ומסביר מדוע המודל נשאר בלי גישה ישירה לשירותים שהוא עצמו עורך.
מ-Claude Code לסוכן קידוד בלתי תלוי בספק
קודם הוא השתמש ב-Claude Code, אך אומר שספקי ה-AI הולכים ומצמצמים את הערך ללקוחות באמצעות מגבלות טוקנים, ולכן חיפש פתרון בלתי תלוי בספק עם תמיכה בתוספים המרכזיים ובחר ב-OpenCode. התגלית המכרעת הייתה שהכלי מגיע עם שרת ווב וממשק ווב מובנים. הוא הקים מכונה וירטואלית קטנה על שרת ה-TrueNAS עם כלי פיתוח בסיסיים ומריץ את שרת הווב של OpenCode כיחידת systemd. כך יש לו מסוף, דפדפן קבצים, דיפים של Git ותמיכה ב-git worktree להרצת כמה סשנים במקביל, וגם חלונות שאלה ותשובה נוחים למובייל.
מעקות בטיחות: משתמש Git נפרד וסקירת PR חובה
ל-OpenCode יש משתמש נפרד בשרת ה-Git עם מפתחות SSH ייעודיים. הוא יכול לשכפל פרויקטים ולדחוף ענפי פיתוח, אך אינו יכול לדחוף ישירות לענף הפריסה, כך שכל שינוי עובר דרך pull request שהמחבר ממזג בעצמו. הוא מתאר זאת כחמוד, אבל חשוב יותר שהקוד אינו נפרס לפני סקירה. למכונה הווירטואלית יש גישה לאינטרנט ולשרת ה-Git, אך לא לשירותים עצמם. מכיוון שרדיוס הנזק קטן, הוא נותן ל-OpenCode הרשאת root על המכונה כשצריך להתקין כלי בנייה או תלויות בדיקה. התמורה הראשונה הייתה תחזוקת הקונטיינרים: במקום לבזבז שעות על קריאת הערות מהדורה וחיפוש שינויים שוברים, הוא קורא סיכום שמייצר ה-AI בתוך דקות, ורוב הקונטיינרים קיבלו בדיקות תקינות.
שרשרת ה-GitOps והחוסר במשוב מ-CI
הפריסה עוברת דרך Arcane לשינויי שירותי Docker, תוסף GitOps לקונפיגורציה של Home Assistant ו-worker של Cloudflare Pages לבלוג. הוא העביר את השירותים מ-TrueNAS לפרויקטים של Arcane כדי שסטאקי ה-Compose יישמרו ב-Git, ומצא שהשילוב עם OpenCode עובד טוב מהצפוי: עדכון רשת בין קונטיינרים, שפעם דרש שעות של מעקב אחרי קישוריות בין הסטאקים, אפשר להתחיל כיום מהטלפון. מה שחסר הוא משוב מ-CI. ב-GitHub הוא מפנה סוכן קידוד ללוגים של Actions כדי לאבחן בדיקות שנכשלו, שגיאות לינטר, stack traces ושינויי תוכנית תשתית, אבל Forgejo אינו חושף לוגים של משימות דרך ה-API הציבורי, והוא מעדיף לא לבנות על נקודות קצה לא מתועדות.
SiTech — פיתוח אתרים בכוח ה-AI
אנחנו בונים אתרים מהירים ומודרניים ומשלבים AI בתהליכי עבודה אמיתיים. יש לכם פרויקט או שאלה? נשמח לעזור.