אף אחד לא משלם על קוד פתוח — מי שהוביל את npm מציע לחייב את הרשומות

לורי ווס, ממייסדי npm ומי שניהל את מאגר החבילות במשך חמש שנים, פרסם מאמר ארוך שטוען ששלושים שנות ניסיונות לממן קוד פתוח כוונו למטרה הלא נכונה. חברות כבר משלמות על קוד פתוח, הוא כותב — פשוט לא למי שכותב אותו.

החינם מנצח במשחק הקוד

ווס שואל מודל מהביולוגיה האבולוציונית: נצים ויונים. קוד סגור הוא הנץ — הוא מסתיר את הקוד וגובה פרמיה עליו; קוד פתוח הוא היונה — הוא נותן את הקוד ומרוויח מכך שגם אחרים נותנים. התוצאה היציבה, לדבריו, היא ״כל אחד רשאי להשתמש בזה לכל מטרה, כולל מסחרית, בחינם״ — MIT, BSD, Apache. כל פרויקט שניסה להיות יונה קצת פחות נדיבה הפסיד: רישיון BSD+Patents של React חזר ל-MIT ב-2017, ו-Elastic, HashiCorp ו-Redis כולן קיבלו בסופו של דבר פורקים בקרן לינוקס — OpenSearch, OpenTofu, Valkey — ואחר כך חזרו בהן; Redis החזירה את AGPL במאי 2025.

שיווי המשקל עצמו מוחזק על ידי שחיקה. סקר של Tidelift מ-2024 מצא ש-60% ממתחזקי החבילות אינם מקבלים שכר — אותו מספר כמו ב-2023 וב-2021 — וכמעט 60% שקלו לפרוש. דוח Census II של קרן לינוקס מצא ש-136 מפתחים כתבו יותר מ-80% מהקוד בחמישים החבילות הנפוצות ביותר, ומחקר של הרווארד העריך את עלות החלפת הקוד הפתוח ב-8.8 טריליון דולר.

חברות משלמות — אבל לא למתחזקים

הכסף הזה כבר זז, רק שכבה אחת למעלה. JFrog, שמוכרת מראה פרטית לפני הרשומות הציבוריות, דיווחה על הכנסות של 532 מיליון דולר ב-2025, עלייה של 24%; Snyk נמצאת בסביבות 326 מיליון דולר בשנה ו-Docker ב-207 מיליון. Sonatype מפעילה את Maven Central ומוכרת את המראה שלפניה, ולפי נתוניה 86% מהתעבורה ברשומה מגיעה מספקי ענן. לשם השוואה, GitHub Sponsors שילמה בסך הכול 100 מיליון דולר מאז הקמתה.

תשלום על אספקה, תמלוגים על עץ התלויות

להצעה שלושה חלקים. הרשומות מודדות שימוש ארגוני וגובות עליו, בעוד יחידים, צוותים קטנים, סטודנטים ופרויקטים פתוחים לא משלמים דבר. חלק קבוע מההכנסה הוא תמלוגים, שמחולקים באופן יחסי ואוטומטי בכל חודש לכל חבילה שמופיעה בעץ התלויות של לקוח משלם — בלי טופס בקשה ובלי ועדת מענקים. את הכסף גובות אותן תריסר רשומות שמחזיקות בדומיינים. חלק מהלקוחות יעברו למראה חינמית, מודה ווס — כך היה יכול להיות עם Docker, שאיבדה חלק מההורדות והכפילה את הכנסותיה; רמאות היא הבעיה של ספוטיפיי, ולכן התשלום נשקל לפי נוכחות בעץ הלקוחות המשלמים.

ה-AI הופך את זה לדחוף

סוכני AI הם כיום הצרכנים הצומחים ביותר של קוד פתוח, והם צורכים אותו דרך הרשומות. במאי 2026 סוכנים שהריצה OpenAI פרסמו יותר מ-2,000 חבילות ב-RubyGems בתוך יומיים ואילצו מתנדבים להשעות רישומים חדשים לארבעה ימים. דניאל סטנברג סגר את תוכנית ה-bug bounty של curl לאחר שדוחות שנוצרו ב-AI הורידו את שיעור הבאגים האמיתיים מ-15% לפחות מ-5%.

״מי שמפעיל את המונה צריך לשלם למי שהופך את המונה לשווה משהו״, כותב ווס — הוראה לתריסר הרשומות שמספקות קוד פתוח, ולא עוד בקשה לחברות שצורכות אותו.