Shantell Sans: הסיפור שמאחורי גופן שנולד מכתב היד של אמנית

Shantell Sans הוא גופן משתנה שמשלב צירים של משקל, נטייה, אי-פורמליות ו-Bounce, ומשתרע מגופנים ידידותיים לטקסט יומיומי ועד לסגנונות אנרגטיים שנועדו לאנימציה. את סיפור היצירה שלו מספרים האנשים שעומדים מאחוריו.

גופן למי שמילים קשות לו

האמנית Shantell Martin מתארת יחסים מורכבים עם איות בילדותה: היא נכשלה במבחני איות שבועיים, נשלחה לשבת בעונש, ורק בגיל 20 או 21 גילתה שהיא דיסלקטית. ב-Central Saint Martins בלונדון מצאה קהילה יצירתית, אך התאכזבה מכך שמוריה מעולם לא זיהו את קשיי הקריאה שלה. יצירת גופן משלה הפכה לדרך לתת לאנשים לקרוא ולכתוב בתנאים שלהם, בהשראת Comic Sans, שלדעתה היה שובב וקל לקריאה. הגופן יוצא ברישיון פתוח — "המתנה שלי לעולם".

מטוש אל גופן משתנה

מעצב הטיפוגרפיה Stephen Nixon מ-ArrowType תרגם את כתב היד של Shantell — שנכתב בטוש Staedtler Lumocolor M — לקווים דיגיטליים, וקבע מידות קרובות לגופנים נפוצים כמו Roboto, עם רוחב אותיות ומרווחים מעט גדולים מהממוצע כדי שיעבוד באתרים, באפליקציות ובמצגות. אותיות שקל להתבלבל ביניהן נשארו מובחנות: ה-I הגדולה קיבלה תגים, הספרה 1 קיבלה דגלון, ו-a ו-g משתמשות בצורות חד-קומתיות שמוכרות לילדים מבית הספר. את סגנונות Bounce ו-Informality יצר Nixon באמצעות Python: אותיות "קופצניות" מוזזות מעלה או מטה, לא-פורמליות עוברות אינטרפולציה בין מקור מנורמל למקור לא סדיר, וחלופות מתחלפות באופן פסאודו-אקראי כדי לחקות כתיבה חיה.

תמיכה רחבה יותר בשפות

בתמיכת Google Fonts נוצרו סט מלא של סגנונות נטויים, ציר Spacing ניסיוני וכיסוי שפות רחב יותר — אותיות וייטנאמיות וסמלי מטבע נוספים. את הקירילית עיצבה Anya Danilova, שהתייעצה עם מעצבי קירילית אחרים ועסקה בשאלות כמו אילו אותיות צריכות להיראות בכתב מחובר ואילו בדפוס. Shantell Sans עומד בסט הגליפים של Latin Plus ו-Cyrillic Plus ואף מעט עולה עליהם, ומכסה יותר מ-380 שפות.

היכן הוא כבר בשימוש

Shantell השתמשה בגופן על תליוני מפתחות עבור חנות מוזיאון ויטני בניו יורק ועל כרטיס של Cash App; אפליקציית הציור השיתופי tldraw משתמשת בו כגופן הכתיבה הראשי, ובונה האתרים univer.se הפך אותו לתבנית. הגופן זמין ב-Google Fonts, ב-Google Docs ובמאגר הפתוח ב-GitHub.