שיטת CRISPR חדשה משמידה באופן סלקטיבי תאי סרטן, כולל כאלה ש"אין תרופה" נגדם

מערכת CRISPR שפותחה במכון החדשנות לגנומיקה (IGI) באוניברסיטת ברקלי משמידה באופן סלקטיבי תאי סרטן הנושאים גן p53 פגום, בכך שהיא גורסת את החומר התורשתי שלהם מבפנים. המחקר פורסם ב-8 ביוני 2026 בכתב העת Nature ונערך עם אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, מכוני גלדסטון וחוקרים מאוניברסיטת יוטה ומאוניברסיטת מדינת יוטה.

מוטציה שתרופות אינן מצליחות להגיע אליה

גורם השעתוק p53 שונה בכ-40–50% ממקרי הסרטן, ובסוגים הקשים ביותר לטיפול — סרטן השחלה, הלבלב וסרטן ריאה שאינו תאי קטן — בשיעור של עד 70–90%. מוטציות כאלה מכונות בדרך כלל “בלתי ניתנות לתרופה”: לחלבונים המוטנטיים אין כיסים מוגדרים שאליהם תוכל תרופה להיקשר, והחזרת התפקוד התקין של החלבון השבור התבררה כקשה. המחבר הראשון, ג'ינגקון זנג, חוקר בתר-דוקטורט במעבדה של ג'ניפר דאודנה, בחר בדרך ההפוכה: במקום לתקן את הגן, למצוא את התאים הנושאים את המוטציה ולהשמיד אותם כליל.

מכדור התאבדות חיידקי לכלי חיסול סרטן

הצוות השתמש ב-CRISPR-Cas12a2, נוקלאז מונחה RNA שבחיידקים פועל ככדור התאבדות: הוא הורג תא נגוע כדי למנוע את התפשטות הנגיף. בגרסה ההנדסית האנזים מחפש את תעתיק ה-RNA שנוצר רק בתאים עם הגן הסרטני המוטנטי. כשהמערכת מזהה את חתימת הסרטן הזו, Cas12a2 מופעל ומתחיל “גריסת כרומטין” — חיתוך החומר התורשתי של התא, מה שמפעיל תגובת נזק ל-DNA ומוות תאי.

הגישה מחזירה את CRISPR לתפקידו הטבעי. “אנשים, ובמיוחד בתחום עריכת הגנים, רוצים בדרך כלל לתקן גנים או לכבות אותם. אני רציתי משהו אחר לגמרי: להשמיד תאים חריגים, בדיוק ובבטחה”, אומר זנג.

בדיקת הסלקטיביות בתרביות תאים

כדי לבחון את הדיוק, הכניסו החוקרים את המערכת לתרביות תאי יונקים שבהן היו יחד תאים בריאים ותאים סרטניים. המערכת הבחינה ביניהם: גריסת הכרומטין ומוות התאים התרחשו רק כשנכח ה-RNA המוטנטי, ואילו תאים עם הגרסה הבריאה, מסוג הבר, נותרו כמעט ללא פגע.

דאודנה, מייסדת IGI ושותפת למחקר, אומרת שהשיטה “מעצבת מחדש את האופן שבו אפשר להשתמש ב-CRISPR ככלי מדויק לאיתור והשמדה של תאי סרטן מסוגים שונים”, ועשויה לפתוח מטרות שנחשבו בלתי ניתנות לפגיעה. מכיוון שהמערכת ניתנת לתכנות כמו עריכת CRISPR רגילה, טוען זנג, התאמת מדריך RNA חדש למוטציה חדשה מהירה בהרבה מפיתוח תרופה קטנה או טיפול בנוגדנים. הניסויים עד כה נערכו בתרביות תאים ולא בבעלי חיים או בחולים.