Iroh 1.0: המהדורה היציבה הראשונה של ספריית הרשתות

פרויקט הקוד הפתוח iroh שחרר את גרסה 1.0 — המהדורה היציבה הראשונה שלו, אחרי יותר מארבע שנות פיתוח פתוח ו-65 גרסאות קודמות. הרעיון מתמצה במשפט אחד: לחייג למפתחות, לא לכתובות IP. במקום להתחבר לכתובת שעשויה להשתנות בלי התראה ולעיתים נמצאת מאחורי חומת אש, האפליקציה מתחברת למפתח קריפטוגרפי שהמכשיר עצמו שולט בו.

מה כוללת המהדורה

iroh מגדירה את עצמה כספריית רשת שמאפשרת לחייג לכל מכשיר. בהודעת 1.0 מפרטת הקבוצה את היכולות הבנויות על אותה הפשטה: מימוש עצמאי של QUIC multipath, שמאפשר לחיבור להחזיק כמה נתיבים ולהחליף ביניהם בזמן אמת כשהתנאים משתנים; QUIC NAT traversal לחיבורים ישירים עם פרטי חיבור מוצפנים; תצורת local-first למציאת מכשירים מקומיים בלי גישה לאינטרנט; והידור ל-WebAssembly כדי לרוץ בדפדפן. אפשר לחבר גם תעבורה מותאמת אישית, ובכלל זה Bluetooth Low Energy, WiFi Aware, Tor ו-LoRa, שעליו אומרת הקבוצה שהוא עדיין בפיתוח.

אותו מפתח משמש לאבטחה, לזהות, להרשאות ולייחוס — וכיוון שהוא נשאר קבוע בכל מקום שאליו המכשיר עובר, הוא גם הכתובת. הפרויקט מכנה את התוצאה localhost מאובטח.

ביצועים ותמיכה בשפות

לפי הקבוצה החיבורים גם יעילים יותר: שגרתי שכ-95% מהנתונים בחיבור עוברים ישירות בין המכשירים. פחות קפיצות דרך הענן מוזילות את עלויות התעבורה, ופחות קפיצות דרך נתבים הופכות את הרשת כולה ליעילה יותר.

לצד ה-crate של Rust, גרסה 1.0 מביאה תמיכה רשמית ב-Python, Node.js, Swift ו-Kotlin. תמיכת ה-FFI הושהותה בעבר בגלל עומס תחזוקה, והקבוצה הבטיחה להחזיר אותה עם API יציב.

יציבות ותמיכה ב-relay

Iroh 1.0 מצהירה על יציבות גם לפרוטוקול החוטים וגם ל-API-ים של השפות: נקודת קצה v1 תוכל לתקשר עם נקודת קצה v1 אחרת, ללא תלות בגרסת המשנה או בשפה. כל שינוי שמשפיע על יציבות החוטים ילווה תמיד במהדורה ראשית.

בנוגע לתמיכה: קו 0.35 לא יקבל מהדורות נוספות, ושירותי ה-relay הציבוריים שלו ימשיכו עד 31 בדצמבר 2026; גרסאות canary (0.9x) ו-release candidate אינן נתמכות עוד וה-relay שלהן נפסק ב-30 בספטמבר 2026. לפי הקבוצה, ב-relay הציבוריים שלה נוצרו יותר מ-200 מיליון נקודות קצה ב-30 הימים האחרונים בלבד, ו-iroh פועל כיום על מיליוני מכשירים.